סדרת 'עשתונות', פרי מרכז המחקר במכללה לביטחון לאומי, עסקה עדכה בבירור תפיסות אופרטיביות הכרוכות בהפעלת הכוח ובבניינו, הנובעות מגישות שונות בצה"ל להשגת הרתעה והכרעה במערכות ובהקשרים שונים. בתוך כך, עסקו הפרסומים גם באתגר הלמידה במטה הכללי ובמפקדות העיקריות. בגיליון זה, נבחן ממד אחר של הביטחון הלאומי, הבולט על רקע מגמת התגרענותה השיטתית של איראן.
הניסיונות למנוע את התגרענותה של איראן, הנשלטת על ידי משטר אידיאולוגי קיצוני, עומדים בראש מעייניהם של מנהיגי ישראל והמערב, הרואים בכך איום אסטרטגי על העולם החופשי, על האיזור ובוודאי על ישראל. מחברת המאמר, מירב צפרי־אודיז, מהוועדה לאנרגיה אטומית, תלמידת המב"ל ועמיתת מחקר, המיועדת לשמש כשגרירה לסבא"א, עוסקת באחת מההשלכות האפשריות 'ביום שאחרי' איראן גרעינית. הניתוח המונח לפניכם עוסק בהשלכות הצטיידותה של איראן בנשק גרעיני על משטר ה־NPT ובאפשרות ערעורו עד כדי קריסתו המוחלטת והתגרענותן של מדינות נוספות.
על פי טענת המחברת, חרף ייחודיותה של איראן והמשבר הגרעיני עם צפון קוריאה, יוכל משטר מניעת התפוצה להכיל התפתחות חמורה זו, הגם שהיא תגרום להחלשתו, לשחיקתו ולפגיעה באמינותו. הכותבת אף מספקת הצעות לכיווני התמודדות רלבנטיים עם תופעה זו. המאמר, כמו גם מרכז המחקר של המכללה לבטחון לאומי, אינם מתיימרים להחליף את תהליכי המחקר, הניתוח ופיתוח הידע בגופי הביטחון הלאומי הרשמיים. אולם, אנו מוצאים חשיבות רבה בהעשרת הדיון התפיסתי אודות איום אסטרטגי ראשון במעלה, המעסיק מנהיגים וגורמים בכירים רבים בישראל וברחבי העולם.