לוחמת משפט, איומים והזדמנויות
הורדת PDF
בית הדין הבין־לאומי בהאג | הרלוונטיות של לוחמת המשפט למדינת ישראל בכלל ולצה"ל בפרט גדולה במיוחד, וביטוי לכך ניתן היה למצוא במתקפות המשפטיות החוזרות ונשנות שאיתן נאלצה ישראל להתמודד בהקשר לפעילותה המבצעית
אירועי הלחימה שבהם הייתה ישראל מעורבת בשנים האחרונות אופיינו בכך שלצד החזיתות המבצעית, המדינית והתקשורתית התנהלה בהם גם חזית לחימה משמעותית נוספת - החזית המשפטית, שההתמודדות בה לא הסתיימה עם תום חילופי האש אלא נמשכה שנים רבות לאחר מכן. החזית הזאת התאפיינה בסוג אחר של לחימה, לוחמת משפט (lawfare) שבמסגרתה נעשה שימוש בכלים משפטיים לשם השגת יעדים צבאיים. הרלוונטיות של לוחמת המשפט למדינת ישראל בכלל ולצה"ל בפרט גדולה במיוחד, וביטוי לכך ניתן היה למצוא במתקפות המשפטיות החוזרות ונשנות שאיתן נאלצה ישראל להתמודד בהקשר לפעילותה המבצעית.
בשנים האחרונות אף הובילו כמה מהמתקפות האלה להקמתן של ועדות בדיקה בין־לאומיות שהתבקשו לבחון אם צה"ל פעל בהתאם לכללי המשפט הבין־לאומי: לאחר מבצע ”עופרת יצוקה" (27 בדצמבר 2008–18 בינואר 2009) מינתה מועצת זכויות האדם של האו"ם ועדה בראשותו של השופט ריצ'רד גולדסטון כדי לבחון אם במהלך המבצע עשה צה"ל פשעי מלחמה; ולאחר ההשתלטות על ספינת המאווי מרמרה (31 במאי 2010) הוקמו שתי ועדות בדיקה לבחינת האירועים (ועדת הדסון־פיליפס, שאותה מינתה מועצת זכויות האדם וועדת פלמר שאותה מינה מזכ"ל האו"ם).
יתר על כן, בעשור האחרון נעשו ניסיונות רבים ליזום הליכים משפטיים במדינות שונות בעולם נגד קציני צה"ל ונגד בכירים בדרג המדיני בישראל בגין היותם מעורבים לכאורה בביצוע פשעי מלחמה. בכמה מקרים אף הוצאו צווי מעצר נגד בכירים ישראלים (אך אלה לא הוצאו אל הפועל), ובסוף 2012 הוגש בטורקיה כתב אישום נגד ארבעה קצינים בכירים בצה"ל בגין מעורבותם לכאורה באירוע המרמרה. במאמר נסקרת לוחמת המשפט בלחימה המודרנית ומוצעות דרכים ראשוניות כיצד להתמודד עימה ואף להסתייע בה.