מלחמת לבנון השנייה גרמה לתסכול עמוק ואכזבה גדולה בקרב הציבור והצבא במדינת ישראל. רמת הביצוע של כוחות צה”ל וההישגים בשטח היו נמוכים מהמצופה וגרמו לדאגה רבה לגבי העתיד. בציבור הרחב ובצה”ל עצמו תקפו את תהליכי קביעת ההחלטות ואת ההחלטות האסטרטגיות לפני המלחמה ובמהלכה.
המטרה העיקרית של ספר זה היא לבחון את ההחלטות האסטרטגיות ואת תהליכי קביעתן, על מנת להפיק תובנות לגבי העתיד. המחקר מגיע לכמה מסקנות חדשניות ומפתיעות. לדוגמה ועדות החקירה למיניהן טענו כי מקור הרע הוא החלטה חפוזה ולא שקולה לצאת למלחמה מייד לאחר פיגוע חזבאללה.
ספר זה מוכיח כי תהליך עיצוב ההחלטה היה ממושך והחל כחצי שנה לפני המלחמה. לאחר שראש הממשלה אריק שרון שקע בתרדמת, הוחלפה מדיניות ההכלה הנבונה במדיניות המכוונת לעשיית סדר חדש בלבנון בהזדמנות הראשונה. גם תהליך קביעת ההחלטות ביום הראשון היה סדור להפליא.
מסקנה חדשנית שנייה: המלחמה נחשבת לפיאסקו ולכישלון חרוץ מתחילתה ועד סופה, אולם מתברר כאן כי בשבוע הראשון הושגו רוב המטרות המדיניות והצבאיות. הקברניטים ידעו שנפתח חלון הזדמנויות מעולה לסיים את המבצע. רק סדרת החלטות אסטרטגיות שגויות - להכניס כוח יבשתי גדול לדרום לבנון, ולהמשיך בלחימה מדשדשת - הפכו מבצע מצליח למלחמה כושלת.
ד"ר שמואל גורדון, אל”ם (בעבר) בחיל־האוויר, הוא חוקר בתחומי ביטחון לאומי, קביעת החלטות, מאבק בטרור, לוחמה מודרנית, לוחמה אווירית ומוסר המלחמה. כתב ספרים לא מעטים ומאות מאמרים בסוגיות אלו. כמו כן כתב שני רומנים וספר שירים. שירת בחיל־האוויר כטייס קרב וכמפקד במשך 44 שנים בשירות חובה, בקבע ובמילואים. שמואל גורדון זכה בפרס יצחק שדה לספרות בתחום הביטחון, בפרס כרמון מהאוניברסיטה העברית בירושלים עבור מחקר בתחום הביטחון ובפרס ההסתדרות למחקר.