תפקיד המפקד בהתאוששות מאירועים קשים
חיילים מחטיבת הנח"ל באימונים
למרות ניסיונו הרב של צה"ל בהתמודדות עם אירועים קשים ועם מצבי משבר נותר הידע החשוב על תפקידו של המפקד בהתמודדות עם אירועים כאלה בעיקר במסגרת תורה שבעל פה. יתר על כן, המפקדים נרתעים מללמוד על מצבי משבר ומלהתכונן אליהם, והעיסוק בהם בעיתות שגרה נותר נחלתם הכמעט בלעדית של הפסיכולוגים הצבאיים. כמעט כל המפקדים שרואיינו לצורך העבודה הזאת העידו שהתמודדו עם אירועים קשים בעיקר על סמך ניסיונם האישי ועל סמך התובנות הפרטיות שלהם. הם גם ידעו להודות בכנות שראויה להערכה על טעויות שעשו.
מסר מרכזי שעולה מהמאמר הוא שניתן לזהות דפוסי פעולה של מפקדים שהיו אפקטיביים במניעת גלישה למצבי משבר ממצבים שיש בהם פוטנציאל להפוך למשבר. יתר על כן, מהמאמר גם עולה שניתן ללמד את דפוסי הפעולה האלה. המודל שהוצג במאמר מאפשר למפקדים לרדת בקלות לעומק הגורמים שקובעים אם היחידה תידרדר למשבר או שתצליח לצלוח את האירוע הקשה ולהמשיך בתפקוד איכותי. בשל כך זהו כלי נוח למוסדות ההכשרה לקצינים שירצו ללמד את הנושא החשוב הזה.
פרק הלמידה במודל הוא קרוב לוודאי המורכב ביותר ליישום. על פי רוב, מטרת הלמידה היא לברר מה קרה באירוע וכיצד ניתן למנוע את הישנותו. מהראיונות התברר שהמפקדים שואפים לחזור למצב שקדם לאירוע בכל תחומי העשייה. זוהי בעיה שכן הלמידה המשמעותית יכולה להתקיים דווקא באמצעות בחינת האפשרות להנהיג שינויים כדי לשפר את תפקוד היחידה.
ההמלצות לצבא מתמקדות אפוא בארבעה תחומים:
1. ההמלצה הראשונה היא למסד את הידע - לכתוב תפיסת התמודדות עם אירועים קשים שתהיה חלק מתורת המנהיגות הצבאית.
2. ההמלצה השנייה היא לשלב בכל קורסי הפיקוד פרק לימודים שיוקדש לסוגיית ההתאוששות מאירועים קשים. השילוב ייעשה החל מקורס קצינים, עבור דרך המכללה לפיקוד טקטי, קורס מפקדי פלוגות וגדודים, הקורסים השונים במכללה לפיקוד ולמטה, קורס מפקדי חטיבות, קורס מפקדי אוגדות וכלה במכללה לביטחון לאומי. מובן שחומר הלימודים בכל קורס יותאם לקהל היעד.
3. ההמלצה השלישית היא לשלב התמודדות עם אירועים קשים באימוני היחידות.
4. ההמלצה הרביעית היא להטמיע תרבות של למידה מאירועים קשים, כך שייווצרו התנאים שיאפשרו לבחון את הצורך בשינויים ובזיהוי הזדמנויות לשיפור תפקודה של היחידה בעתיד.