מאחורי ההישגים חסרי התקדים של יירוט טילי אויב עומד שינוי אסטרטגי שעבר מערך ההגנה האווירית ב-2011 .המאמר מסביר את מהות השינוי ודן בתמורות הנוספות שיתחוללו במערך הזה עד 2020
התחזקות הזרם האסלאמי היא מאפיין מרכזי של הטלטלה האזורית וביטוי להשתנות העמוקה של החברות במרחב. מבחינת ישראל אין הכרח בהתפתחות עימות בינה לבין המרחב האסלאמי ”החדש“, וייתכן דו-קיום ממושך, גם אם שברירי וקר
סומליה היא מדינה לא מתפקדת שבה מתנהלת מלחמת אזרחים אכזרית ושמייצאת לשכנותיה טרור אסלאמיסטי. קניה, שגובלת בסומליה, ניסתה כבר כל פתרון אפשרי כדי להתמודד עם בעיית הטרור הסומלי - החל מפשיטות גמול וכלה בפלישה לשטח סומליה. הישגיה עד כה מוגבלים. נשמע מוכר, לא?
כדי שכוחות יפעלו בשילוביות מלאה - כמו ב“עופרת יצוקה“ - יש לבנות את המערכת המשולבת ולאמץ זמן רב לפני הלחימה פרקטיקות של עבודה משותפת בקרב כל הכוחות והמפקדות שמרכיבים אותה
בשנים האחרונות הופר האיזון בין ההכשרה שמקבל קצין החי“ר ובין האתגרים שניצבים בפניו. הפתרון הוא שקציני החי“ר יתאמנו יותר או שיאריכו את משך ההכשרה שלהם ויוסיפו לה תוכני לימוד
המפקדים בצה“ל חדורים תחושה עזה של זהות ישראלית יהודית. אולם כאשר בודקים מהם התכנים של אותה הזהות מתגלית רדידות מדאיגה
באוגוסט 1990 פלש סדאם חוסיין לכוויית כדי להעשיר את עיראק ולהפוך אותה למעצמה אזורית. התוצאה הייתה שתי מלחמות שהחריבו את עיראק ודירדרו אותה למצב של מדינה מפוצלת וכושלת
אחרי מלחמת יום הכיפורים עבר צה״ל את המהפכה הראשונה בעניינים הצבאיים. זו הקנתה לו את היכולת לנטרל את טילי הנ״מ של צבאות ערב. עתה נדרש צה״ל למהפכה שנייה שתנטרל את הטילים ואת הרקטות של הערבים
בשנים האחרונות מוקמים במסגרות הלוחמות גופים לניהול ידע. האם ניהול הידע הוא לא חלק מהותי ומרכזי מתפקידם של המפקד ושל המטה שלו?
כשירותן של יחידות נקבעת כיום על סמך תשומות אימון והערכות סובייקטיביות של איכותו, אך ללא מדדי ביצוע אובייקטיביים. התוצאה: הפיקוד אינו יודע עד כמה הן אכן מוכנות למלחמה וכמה משאבים יש להשקיע באימוניהן. הפתרון הוא קביעת בוחן כשירות ליחידות הלוחמות
בתהליכי הפקת הלקחים והטמעתם אנחנו מתמקדים בעיקר בכישלונות ופחות מדי בהישגים ובהצלחות. זו טעות שמשבשת את ההתכוננות שלנו למבחנים הבאים
צה“ל מעביר כיום יותר ויותר משימות ליועצים אזרחיים חיצוניים. שיא האבסורד: צה“ל נעזר ביועצים אזרחיים לענייני אבטחה. במקרים רבים מדובר בפינוק מנוון, הרסני ובזבזני
לקראת מה צריך צה“ל להתכונן: למלחמה שהייתה או לזו שתהיה? על פי הרקליטוס ותלמידיו התשובה היא, כנראה, לאף אחת מהן. אז לאיזו מלחמה נכון להיערך וכיצד?
הספר ”סערת המלחמה“ של אנדרו רוברטס )דביר, 2011 )הוא סיכום רהוט וקולח של מלחמת העולם השנייה, אך כמו ספרים דומים רבים מתעלם מהאספקטים הטכנולוגיים של המלחמה ובכך פוגם ביכולת הקורא להבין את האירועים