מהי תפיסה וכיצד מגבשים אותה? מאמר לקריאה ולשמיעה

שמואל שמואל , ראש המכון למחקר צבאי וחוקר בכיר במרכז דדו. לשעבר קמ"ב צבאות המערב ורת"ח הצבאות הזרים במח' תו"ל בתוה"ד 21.04.2012

תפיסה היא הבסיס לתורת הלחימה, לפיתוחם של אמצעי הלחימה, להכשרת הלוחמים, לאימונם ולמבנה הכוח. כדי לגבש תפיסה מוצלחת יש להיצמד לכמה עקרונות יסוד המוסברים במאמר
צה"ל ב"עופרת יצוקה". יחסית לצבא ארצות־הברית, צה"ל צריך לפעול במגוון מוגבל יותר של זירות, של תוואים גיאוגרפיים ושל משימות, ולכן הוא יכול להסתפק במספר מוגבל יחסית של תפיסות

צה"ל ב"עופרת יצוקה". יחסית לצבא ארצות־הברית, צה"ל צריך לפעול במגוון מוגבל יותר של זירות, של תוואים גיאוגרפיים ושל משימות, ולכן הוא יכול להסתפק במספר מוגבל יחסית של תפיסות

כל פעולה אנושית מושכלת החותרת לעבר מטרה כלשהי צריכה שיהיה רעיון מאחוריה. זה נכון אפילו בנוגע לפעולות היום-יומיות השגרתיות ביותר כמו קניות בסופרמרקט. מאחורי הפעולה הבנאלית הזאת ישנם מטרה (לקנות מצרכים לבית), אמצעי (במכונית? באוטובוס? ברגל?) ודרך (הקצרה והמפוקקת או הארוכה יותר והמפוקקת פחות?).

פעולת לחימה אינה שונה מכך. היא מצריכה קביעת מטרות (כיבוש שטח? השמדת כוחות? פעולת גמול?) וקביעת הדרך והאמצעים. שלושת המרכיבים האלה - מטרה, אמצעים ודרך - הם למעשה התפיסה. במהלך פיתוחה של תורת הלחימה במסגרת הרפורמה הצבאית אחרי מלחמת וייטנאם עסק צבא היבשה של ארה"ב רבות בהגדרת המאמר הזה "תפיסות" ובכתיבתן, והוא ממשיך בכך גם היום.

המאמר הזה מסביר מהי תפיסה וכיצד בונים אותה לפי צבא ארצות־הברית. הוא מתבסס על שלושה מאמרים בנושא שכתבו גנרל דון סטארי, קולונל דיוויד א' פסטאבנד וג'ון פ' שמיט. גנרל דון סטארי, מפקד פיקוד האימונים והתורה (Training and Doctrine Command – TRADOC) של צבא היבשה של ארצות־הברית בשנים 1977־1981, קבע שהתפיסה היא "הכוח המניע" של הצבא ו"התשובה לשאלה מה יש לעשות".

במילים אחרות, לדברי סטארי התפיסה היא שמכווינה את הפעולה הצבאית ומגדירה אותה. מכאן שהתפיסה היא הבסיס לתורת הלחימה, לפיתוחם של אמצעי הלחימה, להכשרת הלוחמים, לאימונם ולמבנה הכוח. כל אלה צריכים להתאים לתפיסה. בהיותה בסיס לכל אלה מאפשרת למעשה התפיסה לתאם בין כל העוסקים בבניין הכוח ובלחימה. לפיכך טמונה בה הבטחה כי כאשר אנשים רבים ממלאים את תפקידיהם באותו הזמן (תפקידים שבחלקם משתלבים זה בזה ותלויים זה בזה), הם עושים זאת באופן לא אקראי ובדרך שנסללה על פי עקרון המטרה האחת והיחידה. מהדברים האלה אפשר אולי להסיק שהתפיסה היא דבר מה קבוע שאינו משתנה, אך למעשה זהו אינו המצב כלל וכלל. המלחמה מטבעה אינה סטטית. בעוד שעקרונות המלחמה אכן קבועים במשך אלפי שנים, דרכי יישומם משתנים תדיר.

לפיכך גם התפיסה אסור שתהיה סטטית, והיא אכן משתנה עם הזמן: בעיות חדשות צצות ומחייבות מענה, משימות חדשות מוטלות על הצבא, הציוד ואמצעי הלחימה משתנים, הטכנולוגיה מתחלפת, ואפילו בחברה, שממנה שואב הצבא כוח אדם, מתחוללים שינויים. חלקים שונים בתפיסה יכולים להשתנות בתדירות שונה. בעוד שהרעיון הכללי העומד בבסיס התפיסה עשוי להישאר קבוע במשך שנים, אופן היישום שלו עשוי להשתנות מדי פעם. דוגמה לכך היא הרעיון שלפיו יש לתפוס את היוזמה בקרב ולשמור עליה באמצעות תקיפת דרגי העומק של האויב תוך כדי העסקת כוחותיו בחזית. הרעיון הזה, שעמד בבסיס התפיסות המבצעיות האמריקניות של הקרב העמוק החל מ־1982, קיים בשינויים מסוימים עד היום. לעומת זאת, הדרך ליישום הרעיון הזה משתנה בלא הרף בהתאם לאמצעים, לכוח האדם ולהלך הרוח בכוחות המזוינים של ארצות־הברית.

למרות כל השינויים שעשויים לעבור עליה, על התפיסה להישאר ברורה לכול - גם באופן ניסוחה וגם ברעיונות שהיא מבקשת להעביר וליישם.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן או על "הורדת PDF"

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן: https://bit.ly/3ledAzz

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן