ב־2006, כחצי שנה לפני מלחמת לבנון השנייה, החליט הרמטכ"ל דן חלוץ להנהיג שינויים ארגוניים נרחבים בצה"ל. הרעיון שעמד בבסיס השינויים האלה היה שיש להעביר לזרוע היבשה את האחריות המלאה לבניין הכוח ביבשה, שבאופן מסורתי הייתה בידי המטה הכללי. השינוי הזה נבע מההבנה שהמצב הקיים, שבו המטה הכללי אחראי לבניין הכוח ביבשה, מקשה עליו לממש את אחריותו להפעלה המשולבת של כוחות האוויר, הים והיבשה וגם פוגע בבניין הכוח ביבשה, שכן המטכ"ל אינו יכול להקדיש לסוגיה החשובה הזאת את כל הקשב הארגוני הנדרש. התפיסה החדשה הזאת נחשבה בצה"ל למהפכה של ממש, "שביסודה עמדה התפיסה בדבר חיזוק הזרועות כצעד אשר תומך ומשפר בהכרח את השילוב והקישור הבין־זרועי ומחזק את המטה הכללי שהתפנה לעסוק בעיסוקי הליבה המחייבים אותו בקבלת החלטות רלוונטיות". עיקרו של השינוי הארגוני היה חיזוק זרוע היבשה באמצעות הרחבת סמכויותיה ותחומי אחריותה. הועברו אליה סמכויות בתחומים הקשורים לכוחות היבשה וכן גופי מטה, יחידות וחילות תומכי הלחימה.
במסגרת השינוי הזה וכדי למקד את המטה הכללי בייעודו לשמש מפקדה על-זרועית שונתה גם מדיניות האיוש של אגפיו: הוחלט שהתפקידים בו יהיו פתוחים בפני קצינים מכל זרועות הצבא. כאמור, בבסיס השינוי הזה עמדה התפיסה שלפיה על המטה הכללי להיות גוף רב־זרועי. הכלים והכללים שגובשו כדי להפוך אותו לכזה נועדו גם להביא לאיוש איכותי של התפקידים השונים בו לאורך זמן. במאמר הזה אני מציגה את השינוי שגובש ב־2006 בתהליכי האיוש של הקצונה במטכ"ל בדרגות רס"ן־סא"ל עם הנהגת השינוי הארגוני ועם הקמתו של "מנגנון האיוש למטה הכללי". לאחר מכן אני בוחנת כיצד הושפעה מדיניות האיוש במטה הכללי מהחלטתו של הרמטכ"ל גבי אשכנזי להחזיר את המצב לקדמותו ב־2007. הסקירה כוללת את תמונת המצב לפני השינוי ב־2006, את השינוי הארגוני ב־2006, את ההחלטה שהתקבלה ב־2007 להחזיר את הגלגל לאחור ואת מדיניות האיוש מאז ועד היום. בסוף המאמר מובאות מסקנות והמלצות.
לפני שאפתח בסקירה ובדיון יש לדעת שאת תהליך האיוש בצה"ל מנהלים אנשי כוח אדם. מדיניות האיוש מוגדרת באגף כוח אדם לכלל צה"ל, ואילו ההחלטות בנוגע לאיושים ספציפיים מתקבלות בדיוני שיבוץ שבראשם עומדים מפקדים .דרגת המפקד העומד בראש דיון שיבוצים נקבעת בהתאם לדרגת התפקידים שבהם דנים. קצין בדרגת תא"ל עומד בראש דיון שיבוצים של תפקידים בדרגת רס"ן) בדרך כלל יהיה זה קצין החיל הראשי(, ואילו אלוף עומד בראש דיון שיבוצים של תפקידים בדרגת סא"ל (בדרך כלל יהיה זה מפקדו של קצין החיל הראשי).