עושים סדר: לקט פרסומי "מערכות" לפסח
ספרו החדש של ד"ר מיכאל מילשטיין - לא פה לא שם: דיוקנו של הדור הצעיר הפלסטיני
הספר, שיצא בשיתוף עם מרכז דיין שבאוניברסיטת תל אביב, משקף את התמורות העמוקות שחווה המערכת הפלסטינית כולה בעשורים האחרונים. זהו דור שחווה מתחים עזים מבית ומחוץ, ותודעתו עוצבה בהשראת תהליכי יסוד שטלטלו את הפלסטינים מאז ראשית שנות ה־90, ובראשם כינון הרשות הפלסטינית, האנתפאדה השנייה, הפיצול הפנימי בין הגדה המערבית ורצועת עזה ו"האביב הערבי".
ספר זה משרטט את מאפייני הדור הצעיר הפלסטיני, תוך שיטוט וירטואלי בין המסגרות שבהן הוא פועל: החל בתאים המשפחתיים ומועדוני הנוער, דרך הקמפוסים וסניפי המפלגות וכלה בהפגנות ובזירות הפיגועים. במסגרת הזאת מנותחת השפעת הצעירים הן על הציבור והממשלים הפלסטיניים בגדה המערבית וברצועת עזה והן על ישראל.
הספר מונגש באופן דיגיטלי וניתן לקריאה באתר "מערכות".
לקריאת הספר המלא לחצו כאן
אזרחים בקייב מכינים בקבוקי תבערה, 26 בפברואר 2022
השלכות אפשריות של המלחמה באוקראינה על יחסי צבא-חברה בישראל: מחשבות ראשונות
"אמנם מוקדם עדיין לדעת מה תהיה השפעתם של אירועי המלחמה באוקראינה על החברות בעולם המערבי ועל ישראל בטווח הארוך, אולם ניתן להעריך שאנחנו כבר מצויים בעיבורו של שינוי מהותי שצפוי להשפיע על שלושה מעגלים שבהם מתקיים קשר הדוק ביחסי צבא-חברה: המישור הגלובלי, היחסים הבין־לאומיים והיחסים בין החברה הישראלית לצבאה".
מאמרם של תא"ל (מיל') יובל בזק, סא"ל (מיל') פרופ' עוזי בן שלום, ד"ר רוני טיארג'אן, תא"ל (מיל') ארי סינגר וטניה סמוליארוב עם מחשבות ראשוניות על ההשלכות האפשריות של המלחמה באוקראינה על יחסי צבא-חברה בישראל, חשיבה מחודשת על מודל הצבא הפוסט־מודרני ועל צבא ההמונים, אמון הציבור בצבא, ניו מדיה, מילואים ועוד.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
חסימת ציר תנועה על־ידי אזרחים אוקראיניים (מקור: טוויטר)
אזרחים אוקראינים במלחמה הטוטלית "22"
"נראה כי הצבא הרוסי אינו לומד מהלקח שלימד את הכוחות הגרמניים במלחמת העולם השנייה בקרבות בסטלינגרד, ואף לא מזה שחווה בלחימה באפגניסטאן, כאשר השבטים האפגאנים שניהלו מולו לחימת גרילה בהרים ובעמקים הצליחו להביסו ולסלקו. לקחים שתקפים גם לאוקראינה 2022".
רס"ן שחר הלר מנסה לענות על השאלות מדוע אזרחים אוקראינים רבים מתארגנים לשם ביצוע פעולות לחימה? כיצד הם מתארגנים? וכיצד הם פועלים מול הכוחות הרוסים העדיפים עליהם בכל קנה מידה צבאי?
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
מצעד העצמאות של ליטא, 11 במארס 1990
הביטחון הלאומי של ליטא בצילה של רוסיה, ומחשבות על ישראל
ישראל טרם גיבשה מדיניות סדורה בנוגע להתנהלותה ביחס לתחרות הבין־מעצמתית החדשה. ההחלטה החלוצית שקיבלה ליטא מול האיום הרוסי, שייתכן שהביאה תוך זמן קצר להישג משמעותי במשבר המהגרים, יכולה אף היא לשמש השראה לישראל כיצד ממנפים איום לטובת שיפור הביטחון הלאומי.
מאמר חדש של סא"ל גל עשהאל על מדינה קטנה שסירבה להניף דגל לבן מול הדב הרוסי.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
ניסיון לחלץ נגמ"ש גלגלי שקוע בבוץ, אוקראינה 2022. מקור: דף הטוויטר של חב"ד אינפו
שבועיים לפלישה: מחשבות על המלחמה באוקראינה
"צה"ל יכול ללמוד רבות מהמלחמה באוקראינה בהקשר הטקטי של הפעלת כוחות יבשה, אוויר וים, ובהקשרים מערכתיים ואסטרטגיים. המלחמה באוקראינה מאפשרת מבט מפוכח לעבר עולם המלחמה שככל הנראה עדיין לא רבות מעידן המלחמות של המאה ה־20".
ד"ר דותן דרוק עם מחשבות על המלחמה וניתוח הפעולות של צבא רוסיה עד כה.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
70 שנות צנחנות רוסית
צבא אוקראינה הודעה שלפיה חיילים רוסים צנחו בחרקוב ותקפו בית חולים מקומי. במהלך השנים השתמש הצבא הרוסי באופציית הצניחה למטרות טקטיות ואסטרטגיות, דוגמת המלחמות באפגניסטאן ובצ'צ'ניה.
במאמר מתוך הספר דב הצפון סקר סרן חיים פרייזלר את ההתפתחות חיל הצנחנים שלו לאורך ההיסטוריה, כדי לבדוק מה ניתן ללמוד מהקרבות שלו מול כוחות בלתי סדורים במתארים הדומים למתארים שאיתם אנו מתמודדים.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
מתוך סרטון שפרסם הצבא הרוסי לפני כחודש הדגמת יכולות הצנחה מלאה של הרג'ימנט האווירי 173
הקרב על אנטונוב - החמצה אופרטיבית שהפכה לכישלון אסטרטגי
"במקום להוביל את כוחותיה של רוסיה כחוד חנית מהיר, מפתיע ואלגנטי, כפי שתכנן פוטין על־פי ייעודם המקורי, נגזר על הכוחות המיוחדים הרוסים כנראה להמשיך להילחם יחד עם הכוחות המתמרנים הרגילים בקרבות התשה קשים כנגד התנגדות עממית רחבה ונחושה".
יאיר אנסבכר במאמר על הקרב על אנטונוב כדוגמה לניסיון עריפה אסטרטגי שנכשל.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
הרמטכ"ל בעת המבצע, רא"ל שאול מופז
מבצע "חומת מגן" - גרסת הרמטכ"ל
"בסופו של דבר המפקדים ביחידותיהם הם שומרי הסף של ישראל, ואם אתה מוכן – גם אם המודיעין לא התריע ולא הייתה לך את פיסת התצ"א האחרונה שהיית זקוק לה כדי לנצח – האימונים יספקו לך את היכולות הנדרשות".
ריאיון עם רא"ל (מיל') שאול מופז, לשעבר שר הביטחון והרמטכ"ל בזמן מבצע "חומת מגן", שמדבר על ההכנות למבצע, ההתנהלות מול הדרג המדיני והתובנות שניתן ללמוד מהמבצע עשרים שנים אחרי. מאמר בעקבות הריאיון יעלה בגיליון הקרוב של "מערכות".
לשמיעת המאמר המלא לחצו כאן
'חומת מגן' שלי/עופר סגל־עז־כאריאל/ 2006, 96 עמודים
חומת מגן שלי
"6, כאן 8, אנחנו פצועים, תבוא לחלץ אותנו! [...] אנחנו הולכים לחלץ אותם. אנחנו עומדים לחטוף אש מכל הכיוונים. תיזהרו. בריצה אחרי! [...] מכל כיוון נורתה כמות אש אדירה [...] כל־כך הרבה חלונות, כל־כך הרבה יריות. יריתי לעבר כל החלונות תוך ניסיון למצוא מחסה, אבל לא מצאתי, נצמדתי אל הקיר והמשכתי לנוע".
לפני עשרים שנים יצא לדרכו מבצע "חומת מגן" במטרה לפגוע בתשתיות הטרור ולעצור את גל הפיגועים ששטף את המדינה. הקרב הקשה ביותר במבצע היה במחנה הפליטים ג'נין. ב־2006 יצא לאור ב"מערכות" ספרו של עופר סגל־עז־כאריאל, שלחם בקרב כמפקד מחלקת חי"ר ומילואים.
עוד על הספר - בפנים
חייל צה"ל ליד הגדר בגבול הרצועה | הישגי הגדר שהקיפה את הרצועה איפשרו לישראל לטמון את ראשה באדמה - אותה האדמה שבה החל החמאס לחפור מערכת מסועפת של מנהרות
האנתפאדה השנייה: כך ניצחה ישראל באיו"ש והפסידה בעזה
מסיבות שונות נמנעה ישראל מלייצב את המצב ברצועת עזה באותו האופן שבו היא עשתה זאת ביהודה ושומרון במבצע "חומת מגן". התוצאה: הידרדרות ביטחונית חמורה בדרום וסבבי עימות קשים אחת לשנתיים בערך".
מתוך מאמרו של סרן נ' על ההבדלים בין פעולות צה"ל באיו"ש וברצועה, מדוע בוטל מבצע "מגן הבית" שאמור היה להגיע לאחר "חומת מגן" ועל הגדר שעשתה את ההבדל.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
זירת פיגוע הירי בחדרה, מארס 2022
כשירות ולא כמות
"בעקבות פיגועי הטרור שבוצעו לאחרונה, שאינם דומים לחלק ניכר מן הפיגועים בתקופת 'אנתפאדת הבודדים', יש להשקיע בכשירות של נושאי הנשק, ותפוצה רחבה מדי של כלי יריה לא תסייע בכך".
יו"ר אגודת חוקרי צבא-חברה פרופ' עוזי בן שלום במאמר קצר על כשירות מול כמות בנושא נשיאת נשק בישראל.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
זירת פיגוע הירי בתל אביב, 7 באפריל 2022
עם קשה עורף
"גם אם נניח שמערכת הביטחון תבצע לבסוף את עבודתה, חשובה הידיעה כי היא מעודדת את האזרחים לקחת חלק פעיל ויוזם בהגנה על חייהם, ולא הופכת אותם לאבן ריחיים על צווארה. פעילות אזרחית, נשיאה בעול ובמשימות השוטפות הנדרשות בחירום וכמובן עידוד נשיאת נשק (ברישיון וכחוק) – הם מכפילי עוצמה מהותיים לעוצמתה של המדינה".
הדיון בנושא נשיאת הנשק ממשיך, עם מאמר תגובה של יאיר אנסבכר למאמרו של פרופ' עוזי בן שלום.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
הכרת תרבות האויב כחלק מהמקצוע הצבאי
הרצאתו של תא"ל דדו בר כליפא, מפקד בית הספר למלחמה במכללות הצבאיות ומפקד עוצבת סיני. הדברים נאמרו במסגרת אירוע ההשקה הדיגיטלי לספרים המתורגמים של הוגי הדעות חסן אל־בנא וסייד קוטב מ"האחים המוסלמים". הספרים יצאו לאור במסגרת שיתוף פעולה בין "מערכות" ומרכז דיין באוניברסיטת תל אביב.