מלחמה נחושה או הפגנת סרק?
הורדת PDF
שריון של צה”ל במרחב התעלה
ב־14 באוקטובר תקפו המצרים לרוחבה של חזית הדרום ונחלו כישלון חרוץ. כישלון המתקפה הביא לשינוי באופי המלחמה: לא עוד יוזמה מצרית, אלא מעבר ליוזמה ישראלית, שתוצאותיה היו כיתור ארמייה 3 והפסקת המלחמה ב־24 באוקטובר.
המתקפה הכושלת הזאת הפכה מוקד לחילוקי דעות אצל הגנרלים וההיסטוריונים - הן המצרים והן הישראלים - בסוגיות שונות, כגון: מדוע כשלה המתקפה? האם יש לראות בה את המתקפה המצרית הגדולה, שלה חיכו בצה"ל למן היום הראשון למלחמה? איזו גרסה מצרית יש לקבל בנוגע לקרבות 14 באוקטובר: זו הרשמית של נשיא מצרים, אנואר סאדאת, ושל שר המלחמה, איסמעיל אחמד עלי, או את הגרסה של הרמטכ"ל, סעד א־דין שאזלי?
מבין הסוגיות השונות האלה - ואחרות – השנויות במחלוקת בחרתי להתמקד בשאלה האם מתקפת 14 באוקטובר הייתה מימושו של שלב מערכתי מצרי כפי שקבעה תוכנית המלחמה המצרית, או שהייתה זו מתקפה מקומית שנבעה מהרצון להפגין סולידריות עםהשותפיםלמלחמה - הסורים - ולעמוד בהתחייבות שניתנה להם. מפקד חזית הדרום, אלוף חיים בר-לב, בישר לראש הממשלה גולדה מאיר בסופו של יום 14 באוקטובר כי: "היה זה יום טוב. כוחותינו חזרו לעצמם, וכן גם המצרים".
ואילו "מהצד השני של הגבעה" כתב הרמטכ"ל המצרי שנים לאחר המלחמה בספרו כי: "זו הייתה שגיאתו הראשונה הרת האסון של המטה הכללי שממנה השתלשלו כל שאר השגיאות".
מתקפת הנגד של צה”ל ברמת הגולן
בקרב המפקדים והחוקרים של מלחמת יום הכיפורים - הן הישראלים והן המצרים - ישנה מחלוקת עמוקה בנוגע לשאלה אילו יעדים רצו המצרים להשיג במתקפת 14 באוקטובר 1973. השאלה המרכזית שבנוגע אליה אין הסכמה היא אם המתקפה הזאת הייתה מאמץ אמיתי של המצרים להגיע למעברי ההרים בסיני - בהתאם לתוכנית המלחמה שלהם - או שמדובר היה במראית עין של מאמץ אופנסיבי נרחב שלא נועד להשיג יעדים של ממש בשטח אלא רק לרצות את הסורים. אלה, כידוע, התלוננו על שהמצרים אינם משתדלים במיוחד להסיט את הלחץ של צה"ל מחזית הגולן לחזית סיני.
הסקירה המקפת של העדויות ושל הדעות שנעשתה בעבודה הזאת מלמדת, לדעתי, שמתקפת 14 באוקטובר אכן לא הייתה השלב המערכתי השלישי לפי תוכנית האב המצרית, אלא מדובר היה במפגן ראווה עקר שנערך בשל הלחץ שהפעילו הסורים. המסקנה הזאת מתבססת - בין היתר - על עדויות בנוגע לנחישות הלחימה של המצרים ב־14 באוקטובר, על זיכרונותיהם של המפקדים המצרים, על בדיקה מעמיקה של מאפייני הפעילות של יחידות הקומנדו והטק"א המצריות באותו היום ועל מידע רב שהופק ממסמכי שלל.
עם זאת המסקנה הזאת אינה בבחינת סוף פסוק, ועלינו להמתין לפרסומם של מסמכים מצריים נוספים כדי להכריע סופית בסוגיה הזאת.