לא מזמן התקיים דיון במדורי הספרות בעיתונים בשאלה מהו מספר הדפים המינימלי שחייב להיות בספר - מספר שפחות ממנו אינו מאפשר לכנות את היצירה בשם ספר. במקרה של "חומת מגן שלי" הוויכוח אינו רלוונטי: הספר מחזיק מעט דפים, אך זהו מעט המחזיק את המרובה.
בגלל השאלות שמעלה המחבר בנוגע למוכנות של יחידות המילואים ולקשר בין המערך הסדיר לאנשי המילואים זהו ספר חובה לכל אנשי צבא הקבע - ובמיוחד לאחראים על ציודו, על אימונו ועל שמירת לכידותו של מערך המילואים, שהוא רוב מניינו של הצבא. המערך הזה נקרא פעם אחר פעם להגן על מדינת ישראל, אך אף שברור כי אי אפשר להסתדר בלעדיו, עולה בבירור מהספר שהוא הפך למעין בן חורג ומקופח בצבא. לכן זהו בראש ובראשונה ספר חובה לאלה אשר אחראים לכך שלא ייווצרו בתוך צה"ל שני צבאות, שלא תיווצר חלוקה בין "הם" ו"אנחנו", בין הצבא הסדיר לצבא המילואים.