מלחמה ללא אות חושף לראשונה את סיפור הלחימה של צה"ל באזור הביטחון בלבנון. המלחמה הזאת - שאין לה שם משלה ושהלוחמים בה לא זכו לאות מלחמה - הייתה אחת המערכות המורכבות, הממושכות והשנויות במחלוקת בתולדותיה של ישראל. האתגר המבצעי שהציבו בפני צה"ל ארגוני הטרור בלבנון, וחזבאללה בראשם, והתנאים המדיניים שבהם התנהלה הלחימה העצימו את ההתמודדות ככל שנמשכה המערכה. הספר מתאר את המלחמה מנקודת הראות של מפקד בשטח שהוביל את הלחימה ברגליו. משולב בו סיפור אישי עם ניתוח מקצועי מרתק. בספר מובאת ביקורת נוקבת ואמיצה על ניהול המלחמה שאינה אופיינית לקצין בשירות פעיל.
תא"ל משה (צ'יקו) תמיר החל את דרכו כחייל בחטיבת גולני, ומילא בה שורה של תפקידים. תמיר נמנה עם קבוצה מצומצמת של קצינים בצה"ל שלחמו באזור הביטחון בלבנון מהקמתו ב־1985 ועד לנסיגת צה"ל בשנת 2000. בעימות האחרון עם הפלסטינים פיקד על חטיבת גולני במבצעים רבים, בהם "חומת מגן".
מתוך הקדמת שר הביטחון: "המלחמה בלבנון לא זכתה לאותות ולשירי הלל ולא תמיד קיבלה תמיכה ציבורית מהעורף. ואולם הלחימה הייתה רצופה מעשי גבורה וגילויי תושייה של מפקדים וחיילים. ההתמודדות עם לוחמת גרילה לאורך זמן מורכבת מאין כמוה. אין בה ניצחונות בזק מפוארים ואין בה הכרעה מהירה וחדה. לכן תבעה המלחמה בלבנון אורך רוח, תחכום ואומץ. לצד הישגים והצלחות ידענו גם תקלות, אסונות וכישלונות כואבים. למדנו הרבה, הפקנו לקחים, והניסיון הרב שרכש צה"ל משמש אותו במשימותיו כיום. יתרונו של צה"ל הוא בפתיחותו ובנכונות מפקדיו לבקר את עצמם ללא כחל ושרק.
מלחמה ללא אות הוא ספר הראוי להימצא בכל ספרייה ביתית וציבורית, בבסיסי צה"ל ובידי כל מפקד ולוחם. הספר הוא אות כבוד למחברו ולמפקדים וללוחמים שלחמו בלבנון. מורשתם חקוקה בהוקרה רבה בדברי הימים של מדינת ישראל".