העימות העיראקי-ישראלי 2000-1948
העימות העיראקי-ישראלי 2000-1948, שאול שי, 2002 , 183 עמודים
שאלת ארץ-ישראל, הציונות והקונפליקט הישראלי-ערבי היוו באורח מסורתי סוגיות שהעסיקו את המשטרים השונים בעיראק, החל מבית המלוכה ההאשמי, דרך משטרי הבעת' ועד למשטרו של סדאם חוסין.
במהלך כל שנות קיומה של מדינת ישראל, נקטו כלפיה משטרים אלה מדיניות עוינת, וקראו למאבק צבאי לשם חיסולה.
בכל מלחמות בין ישראל למדינות ערב התערבה עיראק על ידי משלוח כוחות צבא, או שניסתה לעשות כך, אך נסיבות שלא היו תלויות בה מנעו את מעורבותה הפעילה. בפועל לחמו כוחות עיראקים נגד צה"ל רק במלחמת העצמאות ובמלחמת יום הכיפורים. בשני מקרים אלו הישגיהם בלחימה היו מוגבלים, אך לנוכחות כוחותיהם בזירה הייתה השפעה ברמת יחסי הכוחות במערכה. במלחמת המפר
שאלת ארץ-ישראל, הציונות והקונפליקט הישראלי-ערבי היוו באורח מסורתי סוגיות שהעסיקו את המשטרים השונים בעיראק, החל מבית המלוכה ההאשמי, דרך משטרי הבעת' ועד לשמטרו של סדאם חוסין.
במהלך כל שנות קיומה של מדינת ישראל, נקטו כלפיה משטרים אלה מדיניות עוינת, וקראו למאבק צבאי לשם חיסולה.
בכל המלחמות בין ישראל למדינות ערב התערבה עיראק על ידי משלוח כוחות צבא, או שניסתה לעשות כך, אך נסיבות שלא היו תלויות בה מנעו את מעורבותה הפעילה. בפועל לחמו כוחות עיראקים נגד צה"ל רק במלחמת העצמאות ובמלחמת יום הכיפורים. בשני מקרים אלו הישגיהם בלחלימה היו מוגבלים, אך לנוכחות כוחותיהם בזירה הייתה השפעה ברמת יחסי הכוחות במערכה. במלחמת המפרץ השניה (1991) יזמה עיראק את העימות עם ישראל ככלי בהתמודדותה מול כוחות הקואליציה. במישור זה לא מילא שיגור הטילים על ישראל את מטרתו, אך בהיבט הישראלי הייתה זו פעילותה המשמעותית ביותר של עיראק, וזו שהסבה את הנזק הרב ביותר.
הקובץ הזה מציג את ההיסטוריה של העימות הישראלי-עיראקי מהמקמת המדנה ועד ימינו אלה באמצעות מאמרים הסוקרים פרקים וממדים שונים שלו. בקובץ הזה ניתן דגש מיוחד להצגת האירועים גם מזווית הראייה העיראית. הוא נועד להכרת ההיסטוריהשל עימות זה ולהבנתו, מתוך ידיעה כי העימות עם עיראק טרם בא לסיומו והוא עלול להות אתגר גם בעתיד למדינת ישראל ולצה"ל.
מרבית המחקרים בקובץ נכתבו על-ידי חוקרי מחלקת היסטוריה של צה"ל או ראו אור בכת העת המקצועי של צה"ל "מערכות".