למרות הטלת מצור ואמברגו כלכלי על עיראק ולמרות שבועות של מתקפה בפצצות חכמות, באמצעות כוחות מיוחדים ובאמצעי לחימה מגוונים אחרים, נשארו הכוחות העיראקיים בכווית שבעה חודשים לאחר פלישתם לשם. היו אלה הכוחות המשוריינים שניצלו את יכולת התנועה, המיגון ועוצמת האש כדי להוציא את צבא עיראק מזירת הלחימה
מוקדם בבוקר ה־2 באוגוסט 1990 חצו דיוויזיות השריון העיראקיות "חמורבי" ו"מדינה" והדיוויזיה הממוכנת "תווכלנא" של משמרות הרפובליקה את הגבול עם כוויית והתקדמו אל עבר כוויית סיטי. כמעט סימולטנית תקפו יחידות קומנדו את העיר ממסוקים ונחתו מן הים.
עד השעה 19:00 השתלטו הכוחות העיראקיים על מרבית שטחה של העיר. לאחר שהושלם כיבושה של כוויית נערכו בה יותר מ־11 דיוויזיות עיראקיות, ובהן כ־2,000 טנקים.
הנשיא בוש ויועציו העריכו כי ערב הסעודית ועתודות הנפט הגדולות שלה הן המטרה העיקרית של העיראקים, וכי צדאם חוסיין לא יעצור בכוויית. הנשיא החל להפעיל לחץ מדיני כבד על שליטי ערב הסעודית כדי לשכנעם שהם בסכנה, ובמקביל פעל להקמתה של מערכת תמיכה בין־לאומית כדי לבלום את כוונות ההתפשטות של שליט עיראק.