הניצחון הישראלי במלחמת העצמאות הפתיע רבים. אל מול הכוחות הערביים, שכללו את "צבא ההצלה" ואת הצבאות הסדירים של חמש מדינות ערביות, ניצב צבא אזרחים ומגיני יישובים שהתגייסו ויצאו מן המחתרת, כאשר ארגנוס מאולתר, נשקם דל ונחות באיכותו, ותורת הלחימה שלו אינה ברורה ואינה מגובשת.
מחקר ראשוני וייחודי זה, בוחן את המלחמה ובמיוחד את ההכרעה בה לאור יחסי הכוחות בכוח אדם, באמצעי-לחימה ובאיכות הכוחות - וכל אלה התייחסות לאמברגו על סיוע צבאי חיצוני, שהוטל על-ידי המעצמות והאו"ם על הצדדים הלוחמים, מתחילת המלחמה ועד לסיומה.
בספרו, שהוא פרי מחקר מעמיק במסמכי צה"ל ובארכיונים שונים בעולם, טוען המחבר, כי הצבאות הערביים, שנלחמו בישראל בתש"ח, אמנם התחילו את המלחמה כשהם מצויידים טוב מצה"ל, אך במהלכה לא קיבלו הערבים ממקורות חוץ תגבור משמעותי באמצעי-לחימה ובכוח-אדם מנוסה. לעומתם, צה"ל אמנם נפגע קשה מן האמברגו, אך נהנה בכל זאת מהספקה חיצונית של אמצעי-לחימה ושל מומחים זרים, במידה הכרחית ומספיקה לניצחונו.
עמיצור אילן, בעל תואר דוקטור לפילוסופיה מאוניברסיטת אוקספורד, הוא יליד הארץ, ממייסדי קיבוץ להב וכיום תושב ירושלים. חיבר מחקרים בתחום היחסים הבינלאומיים ותולדות מדינת ישראל, מרצה באוניברסיטה העברית בחוג ללימודים אמריקניים, וכן משמש כעמית מחקר במחלקה להיסטוריה בצה"ל. בין מחקריו הרואיים לציון: אמריקה, בריטניה וארץ-ישראל; ברדונט בארץ-ישראל (באנגלית); ו-תולדות המעורבות של האו"ם בשאלת ארץ-ישראל.