התשה, דן שיפטן, 1989, 440 עמודים
הספר עוסק בגיבוש האסטרטגיה המדינית של מצרים בעקבות מלחמת ששת-הימים ומתמקד במלחמת ההתשה- אבן דרך חשובה בתולדות יחסי ישראל-ערב, שלא זכתה לתשומת-הלב הראויה בספרות המחקרית ובתודעה הציבורית.
הספר מתמקד בפרספקטיבה המצרית, ומבוסס במידה רבה על מקורות ערביים ייחודיים שלא נוצלו עד כה לבחינת הסוגיות הללו, לרבות פרוטוקולים של המפגשים הרגישים שקיים עם חברי ממשלתו ואישי צמרת במפלגת השלטון. להשלמת התמונה בהקשרה הגלובלי מתואר בהרחבה תפקידן של מעצמות-העל במזרח-התיכון: התגבשות מעמד-המפתח של ארצות הברית, יחסיה של מצרים עם ברית-המועצות והמעורבות הסובייטית במלחמת ההתשה ובנסיונות להסדר לפניה ובמהלכה.
המחבר מתמחה בחקר ההיבטים השונים של יחסי ישראל-ערב, מערכת היחסים הבין-ערבית ומדיניות ארצות-הברית במזרח-התיכון. הוא פרסם בעשרים השנים האחרונות מחקרים רבים בנושאים אלה, תחילה במסגרת מכון שילוח באוניברסיטת תל-אביב ובשנים האחרונות כעמית מחקר במכון טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים. לפני כשנתיים ראה אור ספרו אופציה ירדנית-ישראל,ירדן והפלסטינים.