יעקב אורלנד נולד בשנת 1914 בעיירה טאטיאב שבאוקראינה. לאחר הפוגרומים של כנופיות פטליורה ודניקין, שבהם נרצחו לעיניו שמונה מבני משפחתו, עלה ארצה בשנת 1921 עם גל העלייה השלישית, והשתכן יחד עם הוריו, חברי הגדוד העבודה ע"ש טרומפלדור, בכפר גלעדי. עם הגדוד נדדה המשפחה למקומות שונים בארץ.
אורלנד היה חניך חדר-תורה "תחכמוני", "הגימנסיה העברית" רחביה ואוניברסיטאות ירושלים ולונדון: חבר "ההגנה" משחרותו, התנדב ליחידות העבריות של הצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה והיה ממגיני ירושלים במלחמת העצמאות. אורלנד נסע בשליחויות שונות לארץ חוץ.
בלדה זו היא תגובה ספרותית לקרב תל-פאחר, שהיה אחד הקרבות העקובים מדם במלחמת ששת הימים. תל-פאחר היה מוצב מחלקתי ועורפי של הצבא הסורי בצפון רמת הגולן, מזרחית לכפר סאלד. ב9 ביוני 1967 הוטל על גדוד "ברק" מחטיבת גולני לכבוש את המוצב. הגדוד תוגבר בטנקים מספר ויצא לעבר היעד, רכוב על זחל"מים.
מחמת האש העזה שנורתה מהמוצב הסורי, ירדו החיילים מהזחל"מים נפגעו. לאחר קרב קשה נכבש וחלק מהמוצב הצפוני. במהלך הקרב הבלתי מסודר נפגעו חיילים רבים, בהם מפקד גדוד ברק סא"ל משה (מוסה) קליין. נפגעו גם רבים ממפקדי המשנה. אלה שלא נפגעו היו תחת אש כבדה במשך זמן רב.
הם ניסו לעקוף את תל-פאחר ולתקוף את הסורים מעורפם, אך סבלו אבידות. בגלל המצב הקשה הוזעקה תגבורת, שכללה בין השאר את סיירת חטיבת גולני לאחר קרבות פנים-אל-פנים שנמשכו שעות ספורות, נפל היעד בידי החטיבה. בקרב נהרגו 22 מחיילי גולני. (מתוך: זאב שיף ואיתן הבר, לקסיקון לביטחון ישראלי, 1976)