מבצע גליפולי תוכנן כגישה עקיפה אסטרטגית – ניסיון להתגבר על קיפאון המערכה העקובה מדם בפלנדריה ובצרפת. מטרתו הייתה פריצת מצרי הדרדנלים ביבשה ובים, כיבוש קושטא, ופתיחת הים השחור למעבר אניות אספקה ונשק לרוסים, כדי לזרז את הנצחון בחזית המזרחית.
אלן מורהד, ההיסטוריון האוסטרלי הנודע, משחזר בכישרון רב את הדראמה של מערכת גליפולי, על ההיסוסים הגורליים ועל ההזדמנויות שהוחמצו בה. הוא מתאר את קורות הגדודים שנלכדו בתוך שטח צר בין חוף הים למדרונות ההרים, נתונים להפגזה מתמדת, ומבליט את גבורתם, העל־אנושית לעתים, של החיילים מן השורה.
הטרגדיה של גליפולי שימשה רקע לסרט אוסטרלי עטור תהילה.
לקורא העברי עניין מיוחד במערכת גליפולי, שכן בה השתתפה, לראשונה בזמננו, יחידה צבאית יהודית – "גדוד נהגי הפרדות".