בכל מסע מלחמה הראוי להיזכר מצוי תמיד קרב המושך אליו במיוחד את תשומת ליבם וחריפות תחושתם של בני דורו ושל הבאים אחריהם. לא תמיד מתחולל קרב כזה בנקודות הכובד של המערכה, אך כמעט תמיד על קו ההערכה שבה, והוא הופך לשמש ביטוי מרכזי למערכה כולה וסמל לדורות. כזה היה מעשה המלחמה של 300 בחירי גדעון – וזה של 300 בני אספרטה שבטרמופילי. כך נראתה חטיבת "הצרפתים החופשיים" בקרב ההגנה ליד ביר חכים – וחטיבת ה"צ'ינדיטים" של וינגייט במעמקי בורמה. ככה מזדקרת התגברות יחידות הצנחנים על חתחתי הקרב במיצרי המיתלה, במסע הבזק המהולל ברחבי סיני.
עלילת קרב הצנחנים במצרים - יש בה הרבה לקחים. אך אולי הגדול שבהם הוא עמידתו ולחימתו של הלוחם הישראלי הצעיר ותושיית מפקדיו במבחנים חמורים. בזה, מעל הכול, טמון ערכו המחנך והמאיר של קרב זה שתרם תרומה משלו למסורתו-מורשתו המתגבשת של צבא הגנה לישראל.