משחק הכדורעף הומצא בשנת 1895 ע"י ויליאם מורגן. מנהל מכללה לתרבות הגוף. בעיר הוליאק שבמדינת מסצ'וסטס, בארצות הברית. לרגל עבודתו עם קבוצת אנשים קשישים, עלה בדעתו להתאים למענם משחק, אשר יהיה הולם את יכולתם הגופנית ושיהיה בו משום נופש ושעשועים. החוקים הראשונים שונו ושופרו מדי שנה בשנה. עד שלבסוף הגיעו לצורתם כיום, כפי שהנם מקובלים כבר בכל הארצות.
מאמריקה, מולדת הכדורעף, התפשט המשחק ברחבי העולם כולו. שליחיו היו חיילי הצבא האמריקני בימי מלחמת העולם הראשונה. ובעיקר - מדריכי י.מ.ק.א. הודות להם משחקים כיום בכדורעף ברוב ארצות אירופה ואסיה. בישראל התפשט המשחק, הודות לספורטאים היהודים מעולי פולין, בולגריה, צ'כיה, הונגריה וארצות אחרות. במיוחד מקובל המשחק בסניפי "הפועל" בהתיישבות העובדת.
הספר, שכתב דב פרוסק, נפתח במבוא, בתכונות המשחק, במטרתו ובתיאורו, ובהרכב הקבוצה. לאחר מכן הוא מחולק ל־5 פרקים: חוקה ושיפוט; המגרש והציוד; יסודות המשחק; טכסיסי המשחק; האימון. את הספר מלווים איורים רבים משטח המגרש וקו הגבול, עבור לסוגי עמידות מוצא וצורת ידיים בחסימה ועד למיקום מכת הפתיחה.