"מפקד-הכנף גיבסון היה מהמעולים שבטייסי חיל-האויר הבריטי, והטייסת עליה פקד-טייסת 617- היתה מאלופות טייסותיו של אותו חיל.
ואולי דוקא משום כך, משום שהיה טייס ומפקד מן-השורה - משנה- תוקף ללקח שמפיקים דבריו. אין גיבסון מורה הלכה עיונית - השגותיו ועצותיו באשר ללחימה-אוירית הן השגות שצורפו בכור הנסיון האישי ושהורתם תחת אש תותחי ההגנה הנ"מ, ומקלעיהם של מטוסי-היירוט.
ספרו של גיבסון הוא בחינת הרצאת קורותיו של קצין סדיר בחיל-האויר-המלכותי. הוא פותח בימי השלוה הרוגעים שבערב מלחמת-העולם השניה, סוקר את נסיונות-הנפל הראשונים של תקיפת מטרות בהפצצות-יום, ומספר על חבלי "התבגרותו" של פיקוד-המפציצים הבריטי תוך התקפת-הפצצה נגד יבשת אירופה. אלא שאין ספר זה חזירה גרידא על מאורעות ותקריות. מתוך שורותיו מזדקר הלקח האחד- כי אבן-יסוד לכל מבצע אוירי מוצלח הוא תכנון קפדני וביצוע מדוקדק.
הדפים המספרים על ההכנות לתקיפת סכרי המונה והאדר, על נפתולי הקמתה של טייסת 617 שנועדה למשימה זו, על האימונים המפרכים, על הלבטים בפיתוח הנשק המתאים - דפים אלה מנציחים את אחד המבצעים המופלאים של הר.א.פ. במלחמת העולם השניה".