הגנת מעברות פתיים
הגנת מעברות פתיים/מייג'ור גנרל א.ד. סוינטון/ 1952, 68 עמודים
בספרות המופת הצבאית הנך נתקל בצידם של חיבורי יסוד רבי משקל והיקף, גם בכמה חוברות דקות. את מעמדן קנו להן בזכות תוכנן המעיד על הצצה חודרת אל תוך שורשי הדברים הפשוטים הגורליים של מעשה המלחמה, ובזכות ציונן הקולע בתשובות ובפתרונות לבעיות העשייה החמורות.
יש בהן המהוות ניתוח קצר ושנון של אחת מבעיות הזמן הצבאיות – ניתוח המעלה מסקנות והצעות לפתרון. באחרות – הלביש המחבר את מחשבתו בלבוש סיפורי, או אף סיפורי דמיוני, ואת הלקח הגיש בצורה קלה, מושכת, או אף משעשעת – אך עם זאת מאלפת, מגרה ומדרבנת את מחשבתו העצמית של הקורא.
בסוג אחרון זה כלול הסיפור "מעברות פתיים" ומוניטין יצאו לסיפור "חלומותיו" של מי שחתם בשם הסמלי: "חל"ם" – "חכם לאחר מעשה".
בכל מלחמות המאה ה־20, למרות ההתפתחויות הטכנולוגיות והתרחבות המסגרות הצבאיות, לא נפקד מקומם של מצבים שבהם יחידה קטנה פועלת באורח עצמאי ולפעילותה השפעה לא מבוטלת על הגזרה כולה ולעתים גם מעבר לה. כך קורה שלקחים טקטיים מ"מלחמת הבורים" (1899–1902) יפים גם כיום ונקראים בשקיקה על־ידי מפקדים - זוטרים כבכירים. לקחים אלו, הכתובים בכישרון רב ובנימה של הומור, מתאימים לאין־ספור מצבים במלחמה כוללת כמו גם בעימותים בעלי עצימות נמוכה. ספרון דק זה, שהוא בבחינת "מועט המחזיק את המרובה", מדגיש את הדרישה לחשיבה טקטית נכונה מכל מפקד בכל רמה ובכל עת. המחבר, אדמונד סווינטון, כתב את הספר לאחר שירותו כקצין בצבא הבריטי במלחמה בדרום אפריקה. מאוחר יותר היה בין החלוצים שעסקו בשילוב הטנקים הראשונים בצבא בריטניה בימי מלחמת העולם הראשונה.
מתוך הקדמת המחבר:
"רק טעותנו זאת הייתה, רק טעותנו המרה, ולנצלה כרגע חייבים כולנו, יש 40 מיליון סיבות לנו לבוא הכישלון, אבל גם לא צידוק אחד ישנו עימנו!"
סיפור חלומות זה מוקדש ל"תוכים המוזהבים" ול"מרצחים השכירים" של האומה הבריטית, ובייחוד לאלה המבקשים את דרכם בצבא, כלומר לצעירים ביותר. גלומים בו אילו זכרונות על דברים שנעשו, ועל דברים שחדלו מעשותם, בדרום אפריקה ב־1899–1902. יש לקוות שהאצטלה הדמיונית של הסיפור תסייע להנגשת הנחיצות בשימושם למעשה של כמה עקרונות עתיקי יומין, ותסייע להערכת העלול לקרות כאשר אין נוהגים לפיהם, אפילו במבצעים זעירים.
שימוש למעשה זה מתעלמים ממנו לעיתים תדירות בלחץ הרגע, תוך תוצאות מרות – שאין חשים בהן עד בוא רגע הניסיון הנורא. עם סיפור זה, בעוררו את הדמיון, יסייע למניעתו של אפילו מקרה אחד כזה של הזנחת עקרונות – הרי לא לשווא סופר. חלומות אלה אינם בגדר ראיית העתיד: אין הם אלא רישומם של ניסיונות פעוטים, בלחימה נגד אויב מסוג מסוים, ומארץ מסוג מסוים, והסקת מסקנות מסוימות המתבוססות עליהם.
אולם, בהביאך בחשבון את התנאים: לא יקשה להפיק מניסיונת אלה גלגולי גרסא המתאימים לארצות אחרות, או לאותם מקרים בהם פוגשים באויב שונה, בעל שיטות לחימה שונות וכלי נשק שונים.
"מי שאינו יודע לפרט על פי המאוזר – ימחץ בחציו"