גריג מותח ביקורת קשה ונוקבת על מפקדים רבי מוניטין של צבאות בנות הברית. מונטגומרי הזהיר מדי, האיטי שאינו יודע ניצול הצלחה מהו ושמערכותיו עקובות מדם. ברוק שהמוניטין האדיר שיצאו לו, מנופחים מעבר לכל מידה ראויה, ואחרים. יש בספר ניסיון להפריד בין מיתולוגיה ומציאות בתיאור אישיותם ומעלליהם של שלושת הגדולים -צ'רצ'יל, רוזבלט וסטאלין. לפנינו הערכה חדשה של מלחמת העולם השנייה, מהבחינה המדינית, הצבאית והאנושית.
בינואר 1943 נפגשו מנהיגי בנות הברית המערביות בקזבלנקה כדי לנסח את האסטרטגיה הצבאית שתביא את המלחמה לקיצה. רוזבלט היה נתון ללחצן של שדולות אמריקניות חזקות להעתיק משאבים לאוקינוס השקט. צ'רצ'יל רצה פעילות בכל מקום, אך היה אכול ספקות באשר ליכולת למוראל של הגייסות הבריטיים. גנרל ג'ורג מרשל היה משוכנע שהדרך הנכונה להבסתה של גרמניה הנאצית מובילה דרך התעלה האנגלית. האסטרטגיה של ברוק היא שגברה.