מודל הפגיעות הרשותי: משמעות, שימושים ותיקוף מול נתוני התחלואה בנגיף הקורונה
הורדת PDF
דוגמה למסך הראשי במערכת השו"ב הלאומית
השפעתם של אסונות ומצבי חירום תלויה במידה רבה בשילוב שבין מחולל האסון (אירוע אקלימי, רעידת אדמה, אירוע טרור, תאונה ואחרים) ומידת הפגיעוּת (vulnerability) של המקום והאוכלוסייה החשופים למחולל, באופן ישיר או עקיף. הפגיעוּת מוגדרת כ"פוטנציאל לאובדן" או באופן ממוקד יותר כ"הגורמים או התהליכים הפיזיים, החברתיים, הכלכליים והסביבתיים, המגדילים את רגישות הקהילה להשפעת סכנה". לדוגמה התפשטות נגיף הקורונה בישראל ממחישה כיצד המגפה שהייתה סיכון לכלל אזרחי ישראל, התפשטה ביתר שאת ברשויות מקומיות מסוימות לעומת אחרות. עובדה זו מדגימה את מאפייני המקום ומאפייני האוכלוסייה, כגורמים משמעותיים בניהול מצבי חירום ובהקשר של ההתמודדות והשיקום.
מאמר זה מתאר מדד שנבנה באופן ייעודי בפקע"ר, ומשקף פגיעוּת חברתית של רשויות מקומיות בישראל על בסיס מאפיינים מרחביים וסוציו־אקונומיים של כל אחת מהן. המדד מתוקף לאור מקרה הבוחן של מגפת הקורונה בישראל (כפי שמתבטא בציון מדד ה"רמזור") והוא חלק ממודל רחב יותר – "מודל פגיעוּת רשותי" – המשלב נתוני פגיעוּת האוכלוסייה ברשות המקומית, פגיעוּת הרשות המקומית מבחינת מוכנותה להתמודדות עם מצבי חירום ונתוני מחולל החירום – התממשות של תרחיש אירוע חירום.
הנחת המוצא היא שהתערבות מוקדמת במרחב אזרחי בעל רמת פגיעוּת גבוהה, עשויה לתרום ליכולת ההתמודדות שלו ולצמצם את ההשלכות השליליות של הפגיעה. מתוך כך, המטרה המרכזית של המדד היא לזהות רשויות מקומיות שעלולות להתקשות יותר מרשויות אחרות בעת אירוע חירום ובשלב ההתאוששות והשיקום ממנו, במטרה להפנות אליהן קשב ומשאבים. זיהוי רמת הפגיעוּת ברשויות המקומיות השונות מתבסס על קריטריונים חברתיים המתייחסים למאפייני האוכלוסייה ברשות המקומית, וקריטריונים פיזיים הקשורים להיבטי החיים ברשות, לדוגמה צפיפות הבנייה.
הרשויות המקומיות בישראל נבחרו כיחידת הניתוח לנוכח מיצובה של הרשות המקומית כ"לבנת היסוד", כלומר הגורם האזרחי האמון על מילוי צרכי התושבים בחירום מתוקף היכרותו עימם בשגרה. חשוב לציין כי זיהוי הרשויות המקומיות הפגיעות הוא רק צעד ראשון בתהליך, שכן לאחריו יש לערוך אבחון מקיף בנוגע לאתגרים, הקשיים והיכולות של הרשות המקומית הפגיעה, ולבסוף תתגבש תוכנית התערבות וסיוע במידת הצורך.