הקרב בשדה התעופה בדונייצק ב־2014 מכיל בתוכו את כלל מאפייני הלחימה, בהם שטח פתוח, שטח בנוי, שימוש באוכלוסייה אזרחית ובמתקניה כמגן מפני כוחות האויב ועוד מאפיינים רבים אשר משקפים לנו את סביבת הלחימה הבאה שצה"ל ככל הנראה יילחם בה. על צה"ל להתחיל בעיצוב מחדש של הכוחות המתמרנים ובנייתם ככוח אחוד, הכולל בתוכו את כלל הממדים, לא רק בלחימה אלא גם בשגרה
טרמינל שדה התעופה בדונייצק - לפני ואחרי הקרב. מלחמה זו "הזמינה" לתוכה שחקנית אזורית משמעותית - רוסיה - אשר הבינה את הפוטנציאל האסטרטגי שטמון בעימות זה והפכה אותו למגרש המשחקים שלה. )צילום: שגרירות אוקראינה בארה"ב(

טרמינל שדה התעופה בדונייצק - לפני ואחרי הקרב. מלחמה זו "הזמינה" לתוכה שחקנית אזורית משמעותית - רוסיה - אשר הבינה את הפוטנציאל האסטרטגי שטמון בעימות זה והפכה אותו למגרש המשחקים שלה. )צילום: שגרירות אוקראינה בארה"ב(

בשנת 2014 פרצה מלחמת אזרחים באוקראינה. מלחמה זו היא תוצאה של משבר זהות מתמשך אשר החל בתחילת במאה ה־20, כאשר אוקראינה הייתה רפובליקה סובייטית בברית־המועצות, והמשיך גם כאשר הפכה לישות נפרדת. מלחמה זו "הזמינה" לתוכה שחקנית אזורית משמעותית - רוסיה - אשר הבינה את הפוטנציאל האסטרטגי שטמון בעימות זה והפכה אותו למגרש המשחקים שלה, שם השכילה לבחון את תורות הלחימה החדשות שפיתחה, ובהן הלוחמה הרב־ממדית. מאמר זה יסקור את הקרב על שדה התעופה בדונייצק שבאוקראינה ויבחן כיצד באו לידי ביטוי מאפייני הלוחמה הרב־ממדית במבנה הגדוד הטקטי הרוסי (BTG) או כפי שאנו מכנים אותו בצה"ל – הצק"ג (צוות קרב גדודי). היתכן כי קרב זה יראה כ"זר" לצה"ל, אך ככול שאנו מעמקים בקרב זה, אנו יכולים לראות כי צבא רוסיה וצה"ל הנם צבאות סדירים למדינות מתקדמות, ולכן ישנם מאפייני פעולה רבים אשר תואמים ואף חופפים אחד לשני. מנגד, יש להבין את הרמה האסטרטגית רבתי ואת חשיבותה של רוסיה כמעצמה עולמית. הבנה זו, משנה את "חוקי המשחק" הן בניית הכוח והן בהפעלתו, אך למרות כל אלה צה"ל יכול להפיק רבות מאופן הפעולה הרב ממדי שנקטה רוסיה בקרב זה בפרט, ובכלל המערכות באוקראינה.

המערכה בשדה התעופה בדונייצק כללה למעשה סדרה של קרבות, ונפרסה על־פני 242 ימי לחימה. לא בכל אחד מהימים התחוללו במקום קרבות מכריעים, אך שלושה עיקריים הכריעו את הלחימה בזירה. לשדה התעופה בדונייצק נודעה חשיבות טקטית ואסטרטגית כאחד, ולכן שני הצדדים – ממשלת אוקראינה והרפובליקה העממית של דונייצק, ראו בו שטח מפתח של העיר כולה והתעקשו על השליטה בו מכיוון שדה תעופה זה היה הגדול ביותר באזור ולכן ראו בו שני הצדדים חשיבות מכרעת בכל הקשור להבאת כוחות וציוד בצורה מהירה למרחב זה. ממשלת אוקראינה ראתה במחוז דונייצק חלק מהטריטוריה הרציפה של המדינה, ואילו הרפובליקה העממית של דונייצק וקבוצות אתניות נוספות אשר חברו אליה, ראו את עצמם כרוסים ולא אוקראינים ולכן הם דרשו להתנתק ממשלת אוקראינה. ב־12 באפריל 2014 קבוצה זו מבצעת הפיכה שלטונית במחוז דונייצק ובכך היא מקימה את המדינה החדשה שעתידה להיקרא "הרפובליקה העממית של דונייצק". ההפיכה מתבצעת על־ידי כוחות בדלניים אשר נכללו בקבוצה שביצעה את ההפיכה. כוחות אלה יקימו במעלה הדרך את צבא העם של דונייצק אשר עתיד להיקרא DPA (Army People Donetsk).

מסע הכיבושים של הכוחות הבדלנים ארך כחודש שלם ובתחילת מאי 2014, הצליחו הבדלנים לסלק מהמחוז את הצבא האוקראיני והקימו בו אוטונומיה עצמאית שהתבססה על התשתיות האוקראיניות שנכבשו. הבדלנים הבינו כי אין ביכולתם לעמוד מול העוצמה האוקראינית לבדם, והחלו לבקש מרוסיה סיוע צבאי של חיילים, אמצעים וכלי לחימה. הממשל הרוסי לא שש להיענות לכל בקשותיהם, אך שלח שכירי חרב מנוסים כדי לסייע להם במקרה שאוקראינה תחליט לפעול בצורה צבאית נגד הממשל הבדלני. ממשלת אוקראינה לא נשארה אדישה למצב והציבה לבדלנים אולטימטום של 48 שעות להגיע למשא ומתן עם הממשל האוקראיני. הבדלנים סירבו ובעקבות כך יצאה אוקראינה למבצע צבאי, לחיסול ההתקוממות הבדלנית בחבל הארץ דונייצק.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן או על "הורדת PDF"

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן