מניסיון העבר במרחב האזרחי ללקחי העתיד

במשך שנים התקיים דיון בממשלות ישראל לדורותיהן מיהו הגוף המופקד על עורף המדינה בשעת חירום. ועדות רבות עסקו בסוגיה לאחר מלחמת המפרץ ב־1991, שבה נפלו טילים בישראל, בעיקר במרחב גוש דן. רק לאחר מלחמת לבנון השנייה התקבלה החלטת ממשלה 1577, ב־15 אפריל 2007, שקבעה כי משרד הביטחון יהיה המתכלל הלאומי בעת חירום לכל המתרחש בעורף המדינה.

מוניתי לסגן שר הביטחון, המופקד על נושא הכנת העורף לשעת חירום, ומאוחר יותר לשר הממונה על הגנת העורף. בנינו מערכת שלמה, שתפקידה לתכלל את כלל פעולות גופי הממשלה בעורף, שהפך חזית בפני עצמה - "החזית האזרחית". ביצענו, בפעם ראשונה בתולדות המדינה, תרגילי חירום לאומיים. שרים נהגו לפנות אליי בטענה שאני מפחיד סתם, הדביקו לי את הכינוי "fear mounger", ותשובתי הייתה - אני לא מפחד כל עוד אנו נערכים ברצינות להתמודד עם איומים ב"חזית האזרחית". וכממשלה זה תפקידנו.

הגדרנו את השלטון המקומי כמופקד על האוכלוסייה שבמרחבו בשעת חירום, תוך שהוקם בכל רשות, על־ידי פיקוד העורף, מטה צבאי התומך בראש הרשות המקומית. למדנו את דוח מבקר המדינה לאחר מלחמת לבנון השנייה ויישמנו את מסקנותיו. האמירה המרכזית של דוח המבקר, ששימשה אותנו במשך כל הפעילות, הייתה: "התשתית הנורמטיבית הנוגעת לטיפול בעורף היא מורכבת, מקשה את שיתוף הפעולה והתיאום המיטבי בין הגופים העוסקים בכך, אינה מגדירה בבירור את תחום אחריותם, ועקב כך כל גוף מפרש עניינים הקשורים לפעילותו בצורה שונה. אשר על כן, יש חשש שהממשלה תתקשה להוציא לפועל את מדיניותה והחלטותיה בנוגע לטיפול בעורף בעת חירום".1 משפטים אלה היו מאחורי הרעיון של גוף מתכלל ברמה הלאומית.

בין השאר, גרמנו לכך שכל המרחב האזרחי בעוטף רצועת עזה, שהיה ממוגן בתפיסה מיושנת של מקלטים ציבוריים, ימוגן מחדש. משרדי הממשלה, ובראשם האוצר, היו נגד החלטה זו, שלא הייתה עוברת ללא קיומו של מתכלל לאומי שרואה תמונה כוללת וממליץ בהתאם. היום אי אפשר להאמין שאפשר לנהל חיים בעוטף עזה ללא המיגון המודרני. ללא מתכלל שראה את התמונה הכוללת והציגה לראש הממשלה, לא היה מתקיים מיגון זה היום.

התרחיש המרכזי שהתכוננו אליו היה שיגור טילי אויב על מרכזי אוכלוסייה במרכז הארץ. נוסף על כך, עם הופעת שפעת העופות יצרנו, בשיתוף מיטב המומחים בארץ, תשתית המתמודדת עם תרחיש של מגפות. בנינו מערכת היודעת להתמודד עם כל מצב חירום שהוא - מִטִילים על מרכזי אוכלוסין, דרך רעידות אדמה, ועד למגפה מכל סוג שהוא. המשרד להגנת העורף היה בעל יכולת התמודדות עם מגוון של איומים, בעיקר מלחמתיים. התפיסה הייתה, שסביב שולחן ממשלת ישראל חייב לשבת שר שכל מעייניו הם החזית האזרחית של מדינת ישראל במצב חירום מכל סוג שהוא. ראו כמה חסר שר ומשרד כזה היום.

המשבר הנוכחי, כמו כל משבר לאומי, מעמיד דילמות מורכבות בניהול שמחייבות הגדרת חלוקת אחריות בצורה ברורה לחלוטין בין משרדי הממשלה ובין הגופים השונים, תוך הישענות על ניסיון העבר ועל התרגילים הרבים שבהם תורגלו מצבי חירום ברמה הלאומית.

משבר הקורונה מעמיד בפני ישראל וקברניטיה אתגרים שאליהם הוכנה ותורגלה מערכת שלמה, ואולם ביום פקודה הכול נזנח ונשכח. במקום שהיה אמור להיות גוף אחד המרכז את כלל המאמץ הלאומי ואת כל הפעולות בראייה כוללת ורחבה, כפי שתרגלנו בתרגילים הלאומיים, אנו עדים להתנהלות שבה כל גוף מתנהל באופן עצמאי, טקטית בלבד, לא שיטתית, ללא תיאום, ללא חלוקת אחריות, ללא מערכת קבלת החלטות מקצועית ויעילה. בדיוק כפי שהופיע בדוח המבקר לאחר מלחמת לבנון השנייה.

על הגוף המתכלל לעבוד לפי המתודולוגיה הבסיסית הבאה:

• יצירת תמונת המצב ברמה הלאומית וגיבוש תובנות עיקריות מתמונה זו.

• ניתוח המגמות של התפתחות המגפה וההשפעות הכלכליות.

• סיכום האתגרים שתמונת המצב מייצרת.

• ניתוח כיווני מענה.

• הכנת המלצות לדרכי פעולה אפשריות, והבאתן לדיון בפני הממשלה או מי שנקבע מטעמה.

לו רק היו מתבצעים שני המהלכים הראשונים היה מתברר מיד, עם פרוץ המשבר, הצורך לשלוט בכניסות מחו"ל באופן שיטתי ומסודר. כך גם היה מתברר הצורך לאתר את כל בתי האבות בארץ, ולהקצות כוח משימה מיוחד לכל אחד מהם.

הערכת מצב זו הייתה נערכת עם מיטב המומחים בארץ בתחום מגפות, ללא קשר לקרבתם לשלטון. כל המהלך צריך להתבצע, לפי החלטת הממשלה מאפריל 2007, על־ידי משרד הביטחון - שהוא בעל עדיפות על כל גוף ממשלתי אחר. כל דרישה לרכישות בחו"ל או פיתוח אמצעים בארץ - למשרד הביטחון יש יותר יכולת להובילם מאשר לכל גוף ממשלתי, כולל המוסד. זה יתרונה של מערכת הביטחון, היודעת לעבוד בהיקפים גדולים ולאורך זמן.

מרכיב מרכזי בעת משבר הוא נושא ההסברה - הוותיקים זוכרים את הופעותיהם של חיים הרצוג ואהרון יריב כמסבירים לאומיים במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים בהתאמה, ואת תרומתם לחוסן האוכלוסייה באותם ימים. קיים מטה הסברה לאומי במשרד ראש הממשלה, שתורגל על־ידינו במשרד להגנת העורף, תוך גיבושה של מתודה שלמה לטיפול בנושא רגיש וחשוב זה. בניהול המשבר הנוכחי אנחנו עדים לבוקה ומבולקה – מסרים משתנים כל הזמן, ניתנות המלצות סותרות של משרדי הממשלה השונים כאשר אין מדיניות אחידה ותיאום ביניהם, והדוגמאות רבות וידועות.

יש עוצמה בחברה האזרחית הישראלית להתמודד עם משבר הקורונה, ויש תשתית לאומית לניהול משבר לאומי מסוג זה. קיים תזכיר הצעת חוק שאושר על־ידי שר הביטחון, וכבר מעל שנתיים נמצא בהליכי אישור או עיכוב מתמשכים - הצעת החוק הזו מפורטת ביותר ומנסה להכיל את תובנות הוועדות, ההחלטות, הניסיון המצטבר של העשור 2016-2006. היום ברור לכל העוסקים בעניין כי רק שילוב כוחות ייתן מענה למצבי חירום ב"חזית האזרחית".

* "מערכות עורף" הוא מיזם משותף ל"מערכות" - בית התוכן המקצועי של צה"ל לצבא ולביטחון לאומי ומפקדת פיקוד העורף. עורך ראשי: תא"ל (מיל') ד"ר אפרים לפיד. הדעות והתפיסות המובעות במאמרים מבטאות את דעתם האישית של הכותבים.