כיפת ברזל היא מערכת ייחודית בעולם הפיתוח הביטחוני. תיאום עם זרועות האוויר והים וסיוע אמריקני, יחד עם הטמעה מהירה ויעילה של יכולות היירוט המתפתחות, יאפשרו לכיפת ברזל להמשיך לתרום לביטחון ישראל מהרובד הטקטי ועד הרובד האסטרטגי, כאמצעי המשפר את עמידות התשתיות החיוניות ועמידות האוכלוסייה בעורף הישראלי, וכאמצעי המצמצם את היכולת של האויב לכפות עימות בתזמון נוח עבורו
יירוטי רקטות ששוגרו מעזה לכל אורך קו החוף של ישראל ב"שומר החומות" (צילום: יהונתן קלרמן)

יירוטי רקטות ששוגרו מעזה לכל אורך קו החוף של ישראל ב"שומר החומות" (צילום: יהונתן קלרמן)

מערכת כיפת ברזל, שנועדה להתמודד עם איומים אוויריים על ישראל, פותחה בזמן שיא ופועלת באופן מבצעי זה כעשור. תרומתה של המערכת לביטחונה של ישראל התבטאה במהלך השנים ביירוט של כ־4,000 רקטות, טילים וכטב"מים. פיתוח המערכת בשנים 2007–2011 הביא תוך זמן קצר יכולות מבצעית משמעותית וחדשה שהפכה למרכיב מרכזי בביטחונה של ישראל בעשור האחרון. מנהלת חומה במפא"ת אחראית על וכן על פיתוח וייצור המערכת בתעשיות הביטחוניות, וכן על פיתוח מערכות ההגנה האקטיבית חץ ושרביט קסמים (קלע דוד).

פעילותה של מנהלת חומה כוללת שיתוף פעולה הדוק עם חיל האוויר, חיל הים, התעשיות הביטחוניות, קהילת המודיעין וארצות־הברית. במהלך העשור האחרון הביאה ההשקעה הישראלית בפיתוח כיפת ברזל למספר סבבי שדרוג גדולים ועשרות תיקונים ושיפורים קטנים במערכת. מאמצי פיתוח מתמשכים אלו היו מרכיב הכרחי בשימור ביצועיה הגבוהים של כיפת ברזל מול התגברות האיום מעזה במהלך עשרות סבבי לחימה ובראשם מבצע "עמוד ענן" (2012), מבצע "צוק איתן" (2014) ומבצע "שומר החומות" (2021).

השנה מנהלת חומה מציינת 30 שנים להיווסדה. במאמר זה, על רקע עשור ליירוט הראשון של כיפת ברזל ב־2011 והצלחתה ב"שומר החומות" אתאר את עיקרי דרכה של המערכת עד כה ואת האתגרים לעתיד.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן או על "הורדת PDF"

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן