העתיד כבר כאן: לייזרים בשדה הקרב
הורדת PDF
פרויקט "נאוטילוס". בציר המערכתי פותחו מערכות אופטיות ענקיות המבוססות על טלסקופים גדולים והמשלבות טכנולוגיות חלל
קרני לייזר שממיסות קרחונים ומפוצצות מטוסים מלוות אותנו בסרטים זה שנים רבות. מפיקים רבים בוחרים בנשק הלייזר כחזות העתידנות בסרטים המציגים לוחמה עתידית מתקדמת. נדמה אפוא שלייזר הוא פני העתיד, אך מתי הוא יהיה להווה? נדמה היה שבהמצאת הלייזר על־ידי תיאודור מיימן ב־1960 נמצאה טכנולוגיה בעלת פוטנציאל רב המאפשרת העברת אנרגיה רבה במהירות האור, לטווחים ארוכים ובאופן מדויק מאוד. שילובה של טכנולוגיה מתקדמת עם שיווק הוליוודי המדגים יכולות מופלאות לקרן האור המרוכזת יצרו תנופה חזקה לתחום הלייזר, בייחוד הצבאי, והביאו להשקעות ענק מצד המעצמות, כבר בראשית שנות ה־80, בעקבות סרטי "מלחמת הכוכבים", לפיתוח מערכות לייזר עוצמתיות לפגיעה בעצמים שונים.
המעצמות פתחו במעין מרוץ חימוש, כחלק מהמלחמה הקרה, לנשק העתידי שישנה את פני המערכה והחלו לפתח טכנולוגיות לייזר שונות. המרוץ כלל שני צירים מרכזיים: ייצור לייזר עוצמתי ואיכותי וייצור רכיבים מערכתיים שיאפשרו ללייזר לרכז אנרגיה גבוהה על מטרה כדי להשמידה. בציר ייצור הלייזר נחקרו דרכים ליצירת קרן לייזר בעוצמה גבוהה תוך שמירה על טיבה, ופותחו טכנולוגיות תומכות שיאפשרו ייצור רכיבים. בציר המערכתי פותחו מערכות אופטיות ענקיות המבוססות על טלסקופים גדולים והמשלבות טכנולוגיות חלל אשר יכווינו את אלומת הלייזר לפגוע בנקודה מרוכזת במטרה תוך כדי תנועת המטרה (עקיבה מדויקת).
ההתקדמות בשני צירים אלה הולידה ציפייה גבוהה מהלייזר, אך מהר מאוד המעצמות הבינו שאין הלייזר אלא "פתרון בהיעדר יכולות הנדסיות וטכניות מתקדמות המחפש בעיה". בהיעדר יכולות הנדסיות וטכניות מתקדמות דיין, המערכות פשוט לא מצליחות להגיע לביצועים צבאיים רלוונטיים. בעקבות אכזבות מהפיתוח וניסויים כושלים, רוסיה וארצות־הברית עצרו את פיתוח המערכות ועברו לפתח אבני בניין ותשתיות טכנולוגיות לבניית מערכות לר"ע בעתיד, וכן מערכות לייזר קטנות תומכות לחימה כמו סמני לייזר ומט"לים (מדי טווח לייזר).
במקביל לפיתוח הצבאי, התקדם פיתוח הלייזר האזרחי, בתעשייה וברפואה. בעוד השימושים הצבאיים דורשים עוצמות גבוהות במיוחד ויכולות מתקדמות להעברת אנרגיה למרחקים ארוכים, בתעשייה וברפואה הדרישות משתנות. לדוגמה: לצורך ניתוחי לייזר לתיקון הראייה נדרשת שליטה במהירות, מיקוד ודיוק הלייזר וכן באורך הגל שלו; לעומת זאת בחיתוך ובריתוך מתכות נדרשות לרוב עוצמות גבוהות יותר (אך עדיין נמוכות מהנדרשות לצרכים הצבאיים), תוך הפעלה רצופה וארוכה של המערכת. פיתוח הלייזר למטרות צבאיות אומנם לא צלח, אך ההתקדמות המחקרית בתחום תרמה ליישומים אזרחיים רבים, שהחלו לצוץ בזה אחר זה: זיהוי חומרים, עיבוד חומרים מדויק, טיפולים כירורגיים וקוסמטיים, העברת תקשורת בסיבים אופטיים, כתיבת מידע על מדיה מגנטו־אופטית וקריאתו ואף שפשוף מכנסי ג'ינס. הלייזר מסוגל לחתוך מתכות בדיוק ובמהירות גבוהה משמעותית מכל חלופה אחרת, וככזה משמש במפעלי רכב רבים. נראה שלפחות בתחום האזרחי הלייזר כבר זמן רב אינו "פתרון המחפש בעיה", אלא פתרון לבעיות רבות.