יחידת "רפאים" הוקמה במטרה להיות קטר לשינוי שאר יחידות הצבא. לאחר סקירה של יחידות כדוגמתה בצבאות בריטניה, ארצות־הברית וספרד, נראה כי יש דמיון נרחב בין היחידות בצבאות הזרים ובין יחידת "רפאים", אך הבדל מרכזי אחד - היחידה הרב־ממדית בצה"ל בוחנת בין היתר שינוי תפיסתי נרחב במבנה הצבא, שאינו מסתכם בשינוי דרך הפעולה אלא כולל שינוי מבני, תפיסתי וטכנולוגי

עם כניסתו לתפקיד הודיע הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי על תחילתו של תהליך "תפיסת הניצחון", שתכליתו לגבש את תפיסת ההפעלה של צה"ל לניצחון במעגל ראשון.1 במסגרת התהליך הובילה זרוע היבשה תהליך לפיתוח הידע לתמרון הרב־ממדי (תמרון בחכמ"ה), וב־2019 הודיע הרמטכ"ל על הקמת היחידה הרב־ממדית שזכתה לשם יחידת "רפאים". מטרת הקמתה הייתה בין השאר על־מנת לבחון שינויים במבנים הקיימים, וזאת באמצעות התנסויות רבות ביכולות ייחודיות ובשיטות לחימה חדשניות.2

במאמר זה אעלה ארבעה מקרי בוחן של יחידות התנסות שהוקמו בשנים האחרונות בצבאות זרים (בריטניה, ארצות־הברית וספרד) על־מנת לבחון את היתכנותן של התפיסות החדשות, את השינויים הנדרשים בארגון הסד"כ ובאמל"ח, וכיצד ניתן לשלב בין שלושת הגורמים הללו.

חטיבת ההתקפה והגדוד הרב־ממדי בצבא היבשה של בריטניה3

בחמש השנים האחרונות הקים צבא היבשה הבריטי שתי יחידות התנסות: חטיבה ממוכנת שנועדה לבחון רעיון מבצעי חדש (חטיבת התקפה - Strike Brigade) וגדוד חי"ר שנועד לבחון את השפעת התפיסה הרב־ממדית הבריטית על צבא היבשה, ונמצא בתהליכי הקמה.

הרעיון שעמד בבסיס חטיבת ההתקפה הבריטית נבע מהתערבות צבא צרפת ב־2013 במאלי, שבה עברו מרחק רב ביבשה ובזמן קצר מאוד. הרעיון אומנם התפתח, אולם תהליכים ביטחוניים נוספים שהתרחשו בעולם, כמו השתלטות כוחות הצבא הרוסי על חצי האי קרים בפברואר 2014 ותחילת מלחמת האזרחים באוקראינה במרס אותה שנה, הובילו את ממשלת בריטניה לשינוי הכיוון. ממשלת בריטניה התחייבה לתוכנית רכש של כלים משוריינים, עוד לפני שנקבע בבירור תפקידם בכוח. סקירת הביטחון והאסטרטגיה לשנת 2015 קבעה כי עד 2025 יוקם בצבא בריטניה כוח משימה רב־זרועי, שיכלול בין היתר תחת אוגדה מתמרנת שתי חטיבות התקפה, שתי חטיבות שריון ומספר כוחות משימה שונים (ים, אוויר, חי"ר משוריין וכוחות מיוחדים). על־פי התפיסה, החטיבה צריכה להיות מסוגלת לפעול במסגרות קטנות ובאופן מבוזר, ולשם כך תהיה רב־חילית ואורגנית, ותיעזר ביכולות הבאות: ניידות; אש מדויקת וארוכת טווח; שרידות; חשיפה-תקיפה; השפעה של המידע של האויב ומערכת שו"ב המאפשרת מעבר מידע מהיר ובטוח; היתוך סנסורים ורב־זרועית. כיום מרבית הדיון הנוגע לחטיבת התקיפה נסוב סביב מבנה היחידה, שאמור לאפשר לצוותי המשנה ליישם את תפיסת ההפעלה שלה. יחידות המשנה יפעלו בעיקר ככוח סיור, חשיפה והכוונת אש בעורף מערך האויב, או בקו המגע.

הצעה ראשונה שהועלתה על ידי ניקולס דרמונד למבנה הכוח, היא לארגן אותו באופן הדומה למבנה של חטיבת שריון בצבא הבריטי כיום, בהבדל אחד - החטיבה החדשה תפעיל שלושה גדודים מתמרנים במקום שניים: גדוד ארטילריה, גדוד הנדסה וגדוד סיוע מנהלתי ולוגיסטי. מבנה אחר שהוצע על־ידי חוקרי הצבא הבריטי ג'ק וואטלינג וג'סטין ברונק, מבוסס על תפקידי החטיבה. אם החטיבה מיועדת לכך שתהיה במוכנות לפריסה מהירה, אזי כלל היכולות שהיא מפעילה צריכות להיות אורגניות. כחלק מתוכנית הפיתוח של היחידה הוחלט על סיפוח הפלטפורמה אג'קס4 לשורותיה. פלטפורמה זו, שכוּנתה "מערכת התוצאים העתידית המהירה", כוללת שש פלטפורמות רכב שונות: רכב סיור והכוונת אש, נגמ"ש וסיור, סיור הנדסי, פיקוד ושליטה, חילוץ ונשיאת ציוד ופלטפורמת תיקון.

על־פי וואטלינג וברונק, הכוח יפעל בשתי צורות תפקוד עיקריות: הצורה הראשונה - כוח תגובה מהיר שיכלול בין השאר: פריסה עצמאית מהירה בגבולות של מדינות נאט"ו עם רוסיה, יכולת קרבית לנצח כוח נגדי קל וקטלניות להרתעת כוח נגדי, יכולות סיור תצפית ומודיעין והגנה נגד כטב"מים. הצורה השנייה - פעולה כחלק מאוגדה ולא ככוח עצמאי. בתצורה זאת ישתנו דרישותיו המבצעיות, ויכללו בין היתר: מתן תמונת מצב אוגדתית על סביבת המבצעים, לחימה מבוזרת, שמירת התיאום המבצעי בהיעדר תקשורת, הגנה על שטח מורכב ועוד. במהלך אוקטובר 2019 ערכה היחידה תרגיל רחב היקף, על־מנת לבחון את תפקודה בתחומים הבאים: הבנת טקטיקות תקיפה, שיפור קטלניות בתקיפה, הבנת הפיקוד ובחינת יכולות מודיעין, מעקב, השתלטות על יעד וסיור.5

החטיבה הבריטית הוקמה לנוכח צורך מבצעי ברור שעלה בעקבות חוסר בכלי משוריין, והבנת חשיבותו ויעילותו בצבאות אחרים. מתהליך בנייתה ניתן ללמוד על חשיבות קביעת תפקיד הפלטפורמות והאמצעים בכוח לפני רכישתם, שכן מצב הפוך עלול להוביל לשינויים רבים, שאינם הכרחיים, בהרכבי הכוחות ובאופן הפעולה שלהם.

הגדוד הרב־ממדי6

הגדוד יוקם במסגרת מימוש חיזוק הביטחון וההגנה בבריטניה ומחוצה לה,7 וכחלק מהתהליך המודרניזציה של הצבא הבריטי. הגדוד ישב בחזית של פיתוח אב־טיפוס ללחימה, ויפתח יכולות שייבחנו בתרגילים ובמבצעים. הוא יוביל להנעת שילוב החדשנות על־ידי ניסויים שמקדמים טכנולוגיות וכן באמצעות טכניקות מהפכניות. הרעיון של ראשי הצבא הבריטי סביב הקמת גדוד זה הוא לקחת את היחידה הבסיסית ביותר, ולבחון כיצד היא מפעילה את היכולות החדשות במסגרתה ובמסגרת סיוע שהיא מקבלת מיחידות אחרות. שר הצבא ג'יימס האפיי הסביר את הנימוקים להקמת היחידה: "עם כל התקדמות גדולה בטכנולוגיה, מגיעה התקדמות בדרך שבה אנו נלחמים [...] לצבא הבריטי יש מסורת גאה להתנסות ולחדש בטכנולוגיות חדשות במהלך כל אחת מהמהפכות התעשייתיות הקודמות [...] כאשר אנו נכנסים לעידן החדש הזה של ביג דאטה, אוטומציה ובינה מלאכותית, חשוב כי קבוצת הקרב הניסיונית החדשה תוכל לבנות על מסורת זו ולשלב את ההתקדמות האחרונה במבני הכוח שלנו, דרישות הציוד והטקטיקה שלנו".8

הגדוד שנבחר הוא גדוד הרובאים מרגימנט של יורקשייר והוא עתיד להוביל ניסויים טכנולוגיים, טקטיקות וטכנולוגיות והן בדחיפת החיילים והציוד לקצה גבול היכולת, תניע שינוי ותבטיח את יכולות הצבא לעמוד ולהקדים את האיומים המשתנים. ארגון היחידה יושתת על בסיס המורשת של יחידות ההתנסות הקודמות שהוקמו במהפכות תעשייתיות קודמות. היחידה תהיה מורכבת מארבעה גדודים, ויש האומרים כי היחידה מבוססת על הכומתות הירוקות האמריקניות, בתקציב של 120 מיליון ליש"ט.9

כאמור, הבריטים הקימו יחידות התנסות בשתי רמות טקטיות שונות: חטיבת תקיפה, שתפקידה לבחון רעיון מבצעי חדש ובו כוח גדול יכול לעבור מרחק יבשתי גדול בזמן קצר לנוכח התערבות צבא צרפת במאלי, ושילוב של אירועים המראים על התפתחות שדה הקרב העתידי. בסיס חטיבה התקיפה יהיה רב חילי ואורגני. גדוד רב־ממדי שמהותו בבחינת השפעות התפיסה רב־ממדית. המראה את צורך הצבא להשתנות לנוכח התקדמות שדה הקרב העתידי, וזאת בהתבססות על מסורת. מטרת הגדוד היא בבחינת טכנולוגיות וטכניקות לחימה, על־מנת להביא את השינוי הנדרש בצבא.

צבא היבשה של ארצות־הברית - The 17th Field Artillery Brigade

שלושה תהליכים הקשורים ליחידות הרב־ממדיות מתרחשים בצבא היבשה של ארצות־הברית:10

1. שינוי תפיסתי - מעבר ממיקוד בתמרון ומהדרך להשיג את הניצחון בשדה הקרב לתפיסה העוסקת ביצירת התנאים המבצעיים לתמרון, על־מנת לאפשר לצבא היבשה לנצח במלחמות מול אויבים בעלי יכולות דומות ואף זהות לצבא היבשה;

2. הקמת פיקוד העתיד11 שמשימתו העיקרית היא לחקור את היכולות הנדרשות לצבא, לפתחן ולרכושן על־מנת לממש את התפיסה החדשה;

3. בחינת מבנה הכוח ביחידות הרב־ממדיות וארגונו.

ב־2017 נבחרה חטיבת ארטילריית השדה (Field Artillery Brigade) ה־17 מהגיס הראשון כדי לבחון את רעיון הקרב המבוזר ואת רעיון המבצעים הרב־ממדיים. החטיבה אמורה להיות בכוננות באזור האוקיינוס השקט. גנרל רוברט בראון,מפקד הפיקוד הפאסיפי, מוּנה למפקד הישיר של כוח המשימה הרב־ממדי. החטיבה נבחרה מפני שהיא כפופה ישירות לגיס הראשון, ומפקדה משמש מתאם האש של הגיס. נוסף על כך, החטיבה אחראית לתאם את יכולות האש ארוכות הטווח של הגיס בשגרה ואת שילובן. יתרון נוסף נמצא בדרך שבה החטיבה עוסקת בייצור מטרות ובהתאמת החימוש למטרה.

המשימה שהוטלה על החטיבה הייתה לפתח דרכים שבעזרתן ניתן למנוע יכולות של אויב בעל יכולות זהות או כמעט זהות לצבא היבשה של ארצות־הברית. כחלק מהארגון החדש של חטיבה זו הכולל בין היתר מפקדת חטיבה מובילת ניסוי, רכיבי אש ארוכי טווח, רכיבים אוויריים והגנ"א, הוחלט להקים יחידה נוספת שתפעל בנושאים האלה: מודיעין, מידע, סב"ר, לוחמה אלקטרונית ונכסי חלל.

ייעוד החטיבה ככוח משימה רב־ממדי הוא לתת למפקד הכוח הרב־זרועי את היכולת לפגוע במערכות למניעת גישה ושלילת כוח באמצעות סנכרון מאמצים קטלניים ושאינם קטלניים בכל הממדים, על מנת להעמיד את האויב במספר רב של דילמות ולהעניק יתרון לצבא ארצות־הברית ובעלות בריתו. במסגרת הייעוד נכלל גם הצורך להתמודד עם יכולות ארוכות טווח של הרוסים והסינים.

מ־2017 כוח המשימה הרב־מימדי, על כלל יכולותיו, נבחן במשחקי מלחמה, באימונים שכללו אימוני מפקדות, ירי על ספינות מהחוף ושלל תרחישים. הלקחים שנלמדו מהאימונים הללו הביאו את גנרל בראון לטעון שכוח המשימה הוא "משנה משחק" (game changer).12 בין השאר לקח כוח המשימה חלק בשני תרגילים גדולים: האחד בשיתוף עם כוחות יבשה של צבא יפן, והשני כחלק מתרגיל מגן אוריינט שהוא התרגיל הימי הבין־לאומי הגדול בעולם.

על פי מסמך שהוציא הפיקוד הפסיפי ב־ בדצמבר 2018, יש 18 יכולות שלהן נדרש כוח משימה רב־ממדי, ובהן: אש ארוכת טווח חוצה ממדים, מודיעין משולב, פעילות בספקטרום האלקטרומגנטי ובסב"ר, מערכת רכישת מטרות משולבת ועוד. לפי לוח הזמנים שפרסם הפיקוד, לתהליכי פיתוח היכולות, אבות הטיפוס של הפתרונות הטכנולוגיים עתידים להיות מוכנים עד 2021. מימוש פרויקטים גדולים לא יסתיים לפני 2028.

כחלק מהשלב השני של תוכנית הפיילוט של כוח המשימה הרב־ממדי נפרסה באירופה ב־2018 חטיבת ארטילריית השדה ה־41. במהלך 2020 היה אמור להתקיים תרגיל פריסה אוגדתי של חטיבה זאת, אולם הוא נדחה בעקבות מגפת הקורונה. כן קיים רצון לפרוס יחידה נוספת, אך מיקום הפריסה ומועדה אינם ידועים.

תפיסת "מבצעים רב־ממדיים" משמשת מנוע לשינוי מבנה המפקדה, ארגון היחידות הלוחמות והיכולות שהן מפעילות. הבחירה בחטיבת ארטילריית השדה ה־17 מראה כי התפקיד העיקרי של המבצעים הרב־ממדיים הוא לאפשר את התמרון, ולסייע לו באמצעות פגיעה ביכולות ארוכות הטווח של האויב. עוד עולה כי הרכיב החשוב ביותר של היחידה הרב־ממדית הוא מפקדת החטיבה, והיכולות שלה לתת סקירת מצב על כלל המרחב.

צבא היבשה בחר בחטיבה כניסוי של היחידה הרב־ממדית מהסיבות הבאות:

1. החטיבה כפופה ישירות לגיס הראשון האחראי על בניין הכוח למרחב האוקיינוס השקט, ובמקרה של מלחמה הוא משמש מפקדה רב־חילית בגזרה זו;

2. לחטיבה כפופים גדודי רקטות לטווח ארוך האמורים לפעול בכל סביבת המבצעים שהגיס אחראי עליה כרכיב היבשתי בכוח רב־זרועי או כמפקדה רב־זרועית;

3. מבצעים רב־ממדיים במהותם עוסקים בנטרול היכולות ארוכות הטווח של רוסיה וסין, ומפקדת חטיבת ארטילריית השדה אמורה בחירום לסייע בעיצוב המרחב המערכתי באמצעות רכישת מטרות, קביעת תוכנית האש ותיאום אש יבשתית ורב־זרועית;

4. מבצעים רב־ממדיים מאפשרים את התמרון, אבל הם אינם עוסקים בו, ולכן לא נדרש שהחטיבה תהיה מתמרנת אלא מסייעת או מאפשרת.

הפער העיקרי שעימו מתמודד צבא היבשה של ארצות־הברית, הוא מחסור ביכולות התומכות את תפיסת המבצעים הרב־ממדיים ומממשות אותה. פער זה נובע מבעיות שהיו קיימות בעבר בתהליך המחקר, הפיתוח והמבצוע של צבא ארצות־הברית.

צבא היבשה של ספרד "כוח 2035" - (fuerza 35)13

הצבא הספרדי הבין כי יצטרך בשנים הקרובות לפעול מול סביבות בלתי צפויות עם השתנות טכנולוגית מהירה, כניסה של טכנולוגיות אזרחיות לצבא הספרדי וליריבותיו ועליית כמויות המידע והיכולת להשתמש בהן. לנוכח זאת ומתוך כוונה כי החטיבות העתידיות יצוידו ביכולות הדרושות להתמודדות עם האתגרים שמופו, הוחלט כי יש צורך לפתח את תפיסת החטיבות הקיימת. פיתוח הכוח 2035 אינו עוסק רק בשינויים באופי שימוש הכוח ובשינוי מבני, אלא במיוחד בשינוי מנטלי.

כוח 2035 הוא פרויקט ארוך טווח שמטרתו לשנות את דרך הפעולה של הצבא בהסתכלות של לפחות 15 שנים קדימה. שני פרקי זמן נקבעו לפרויקט:

* 2024 - עד שנה זאת ייבנה כוח המשימה – חטיבה 2035, שתכולל יכולות תומכות וטכנולוגיות מתקדמות, החטיבה תעסוק ברכש טכנולוגיות חדשות. עד סיום שלב זה לא יהיה שינוי בכמות כוח אדם.

* 2030 - יוקם כוח מתקדם הדומה ביכולותיו למצב הסופי שאליו שואף הצבא להגיע ב־2035.

על־פי רמטכ"ל צבא ספרד דאז, פרנסיסקו חאבייר וארלה סאלאס)14 הפרויקט יוביל לכך שבסופו ייסופקו לכוח יכולות ייחודיות ושליטה בארבעה ממדים: יבשה, ים, אוויר וסב"ר. הארגון של החטיבה צריך להיות גמיש, ולכידות הצוות תוביל ליעילות. החטיבה צריכה להיות בעלת יכולת הסתגלות לסביבה מבצעית, בעלת אמצעים מתקדמים טכנולוגית, בעלת יכולות לחימה בסביבות לחימה שונות ומורכבות ובמבנה רב־לאומי ובעלת יכולות השגת מרחבים לטובת האינטרס המדיני. לנוכח רעיונות אלה ומטרות החטיבה היא תכלול את היכולות הבאים: שילוב יישומי עיבוד מידע, יכולות טכנולוגיות גבוהות, מערכות נשק מדויקות, טכנולוגיה קוונטית, ביוטכנולוגיה, רובוטיקה ומערכות משבשות. המערכות הטכנולוגיות העיקריות שייבחנו הן: מערכות מוטסות מופעלות מרחוק, רכבי מעקב קרקעיים, מערכות אוטונומיות ומערכות פיקוד ובקרה מתקדמות מבוססות לוויין.15

הפרויקט של בניית כוח 2035 מחולק לשלושה שלבים שבחלקם יחפפו זה את האחר. שני השלבים הראשונים יצאו לפועל: הראשון, "שלב המחקרים הרעיוניים", כולל זיהוי, ניסוח ודיון של תיאוריה חדשה על השימוש בכוח. השלב השני, "הניסויים", החל ב־2018 ובו נבחנים מושגים, מבנים וטכנולוגיות חדשות באמצעות סימולציות ותרגילים. ב־2019 התמקדה היחידה בתחום הניסויים לשם בחינת מערכות וציוד נגד רחפנים (Anti-(drone systems אחת המסקנות שעלתה - צריך לעבוד במשותף עם חברות מתעשיית הביטחון ועם אוניברסיטאות, על־מנת לזהות חדשנות ומכשירים שיהיו שימושיים ליחידה.

כחלק מפרויקט הקמת הכוח הוגדרה חטיבת ניסויים (BRIEX) שתשמש את כיחידת הייחוס של כוח 35 ותישא באחריות לביצוע פעולות הניסוי שיאפשרו את הקמת הכוח העתיד. המודל החדש מכוון לצמצום כוח אדם של כ־2,800 חיילים שיאפשר הכנסה של טכנולוגיות חדשות.  השינויים בכוח האדם יפוצו על ידי הטכנולוגיות הנכנסות כגון – רובוטיקה חדשה, בינה מלאכותית וננוטכנולוגיה.החטיבה תהיה בנויה משלוש קבוצות לחימה, ובכל אחת מהן תהיה יחידת חי"ר שתתוגבר בתמיכה הדרושה למשימה (מודיעין, אש, לוגיסטיקה, מהנדסים, תקשורת ועוד) ותורכב מליבת כוחות הבריגדה שתאסוף את כל היחידות המבצעיות.

תהליך בניית היחידה נעשה לנוכח ההבנה כי בשנים הבאות ייתקל צבא ספרד בשדה קרב שונה ומגוון, שיכלול שילוב של כלי נשק חדישים וטכנולוגיות מתקדמות.

שלושה שלבים חשובים לבניית הכוח העתידי הבנת הרעיון, ביצוע ניסויים ומימוש הרעיון.. לעומת שני מקרי הבוחן הקודמים, בהם השינוי הוא מבני או שינוי בתצורת הלחימה, ניתן לראות במודל של "כוח 2035" מודל ייחודי המכיל בתוכו גם שינוי מנטלי כללי. כוח 2035 הוא ביטוי מוחשי לכוחות היבשה העתידיים, ויבצע את תפקידו תוך מזעור משמעותי של הנזק לתשתיות ואובדן חיי אדם.

סיכום

יחידת "רפאים" הוקמה במטרה להיות קטר לשינוי שאר יחידות הצבא. לאחר סקירה של יחידות כדוגמתה בצבאות בריטניה, ארצות־הברית וספרד, נראה כי יש מטרות התחלתיות שונות שהובילו להקמתן של יחידות אלה. המטרה העיקרית שמשותפת לכולן היא ניסיון הסתגלות לשדה הקרב העתידי לנוכח ניתוח של המגמות העתידיות שנעשה בתוך הצבא. זאת מתוך הבנה כי הצבאות של היום בתצורתם העכשווית לא יתאימו לשדה הקרב המתהווה והעתידי. ניתן ללמוד שהרצון של צבאות רבים הוא להתאים את שיטות הלחימה הקיימות לטכנולוגיה חדשה שחלקה עדיין לא קיימת, כמו בינה מלאכותית. לכן, יחידות ההתנסות בצבאות הזרים נבנות מתוך הבנה כי המבנה הקיים והאמל"ח הקיים לא יהיו רלוונטי בשדה הקרב העתידי, בתוכנית של צבא ספרד מצויינת שנה 2035 כשנת המטרה. זאת על־מנת להתמודד עם האתגר המרכזי של הצבאות המערביים - צבאות רוסיה וסין - והנחיתות המספרית מולם.

ניתן לראות כי הושם דגש רב ללחימה ביחידות קטנות שיוכלו לפעול מהר, בסביבות חדשות ומאתגרות, ולשילוב של מערכות מידע מתקדמות בעלות יכולות היתוך סנסורים ובחינת כלי סב"ר וחלל חדשים.
אחת משיטות הפעולה המובילות ביחידות ההתנסות היא לחימה מבוזרת שתעזור להתגבר על אתגר הנחיתות המספרית, ותוביל להגדלת האחיזה בשטחי לחימה חיוניים. בדרך זאת תפתור את האתגר המרכזי שמולו עומדים הכוחות - גודל כוחות האויב ושטח לחימה נרחב.

יש דמיון נרחב בין היחידות בצבאות הזרים ובין יחידת "רפאים", אך הבדל מרכזי אחד - היחידה הרב־ממדית בצה"ל בוחנת בין היתר שינוי תפיסתי נרחב במבנה הצבא, שאינו מסתכם בשינוי דרך הפעולה אלא כולל שינוי מבני, תפיסתי וטכנולוגי. ניתן להבחין שמטרות יחידת "רפאים" חופפות למטרות הכוללות של הפלטפורמות הבריטיות. ניתן לראות שביחידות שנבחנו, התאמת הטכנולוגיה לטכניקה עומדת במרכזן ופחות עוסקות בבחינת היתכנות התפיסה וארגון הסד"כ.

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן

הערות

  • סא"ל צח משה, "צה"ל צריך לתמרן בחכמ"ה", בין הקטבים 32-31 (מאי 2021), עמ' 175-159.

  • דברי הרמטכ"ל במצגת "הצגת היחידה הרב־ממדית 888", ינואר 2020, יחידה רב־ממדית.

  • אייל ברלוביץ, הסיפור המוזר של האג'קס וחטיבת התקיפה בצבא היבשה הבריטי (טרם פורסם).

  • משפחת כלי רכב.

  • Charlotte Banks, "Strike Brigade: Army's Newest Concept Completes First Test On Salisbury Plain", Forces Net, 30 October 2019.

  • https://www.army.mod.uk/news-and-events/news/2021/03/experimentation-battlegroup/

  • שמואל שמואל, "סקירת מסמך האסטרטגיה הלאומית של בריטניה 2021", קרוב ורחוק - עדכון המכון למחקר צבאי במרכז דדו 31 (אפריל 2021).

  • https://www.forces.net/news/army-forms-new-warfighting-experimentation-battlegroup/

  • https://www.defensenews.com/global/europe/2021/05/25/why-the-uk-is-investing-in-a-new-ranger-regiment/

  • אייל ברלוביץ', מח35 יחידה רב מימדית בצבא ארצות־הברית, מחלקת מת"ת, ענף מחקר, 12 בינואר 2020.

  • אייל ברלוביץ', פיקוד העתיד (AFC   Futures Command) של צבא היבשה האמריקני, מחלקת מת"ת, ענף מחקר, 4 באפריל 2019.

  • Freedberg JR, "Army's Multi-Domain".

  • Ejerito de tierra, "resumen ejecutivo 'FUERZA 35'".

  • Ejerito de tierra, "Vision fuerza 35  del jeme".

  • "The army moves towards the 4.0 era",  15 January 2019.