השימוש במטוסים לצרכים צבאיים החל בראשית המאה ה־20, וההתפתחות הצבאית בנושא התקדמה יד ביד עם ההתפתחות הטכנולוגית של עולם התעופה ואימצה אותה. במלחמת העולם הראשונה הגה וינסטון צ'רצ'יל את רעיון הצניחה הקרבית כאשר הציע ליצור גדודים שירדו מהאוויר מאחורי קווי האויב על־מנת להכריע את קווי החפירות. שנים ספורות לאחר מכן, כאשר המטוסים הפכו ליותר חזקים ואמינים, החלו המדינות השונות להשתמש בצנחנים. הצניחה הצבאית הראשונה בהיסטוריה התרחשה ב־2 באוגוסט 1930, במסגרת תרגיל צבאי של חיל האוויר של הצבא האדום. הרוסים הצניחו שנים־עשר לוחמים במסגרת התרגיל ותוך זמן קצר תפס פרויקט הצנחנים תאוצה והתפתח לגדודים ולחטיבות צנחנים. שאר מדינות העולם עקבו בסקרנות אחרי הצבא האדום ולאחר שראו שניתן להצניח לוחמים החלו גם הן לפתח את תחום הצניחה.

במאמר זה אתמקד בצנחנים הרוסים, אסקור את התפתחותם מהקמתם ועד לתחילת שנות ה־2000. אתמקד בעיקר בהפעלת הצנחנים במלחמת רוסיה באפגניסטאן ובמלחמות צ'צ'ניה הראשונה והשנייה. מטרת המיקוד היא לאפשר לנו ללמוד מהצבא הרוסי, מההתפתחות חיל הצנחנים שלו לאורך ההיסטוריה ומהקרבות שלו מול כוחות בלתי סדורים במתארים הדומים למתארים שאיתם אנו מתמודדים: המתאר הבנוי, הסבוך וההררי. בדפים הבאים נסקור את התהליכים המחשבתיים והארגוניים שאותם עברו הצנחנים הרוסים לאור המלחמות השונות וננסה להבין כיצד ניתן ללמוד מהטעויות שלהם ומניסיון העבר שלהם ולהשליך את מסקנותיהם על צה"ל.

לקריאת הפרק המלא לחצו כאן או על "הורדת PDF"

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן