מלחמת האזרחים הסורית המתרחשת בגבולה הצפוני של ישראל מאז מרס 2011 השפיעה על מערך הכוחות האסטרטגי במזרח התיכון. המלחמה החלה בסדרת הפגנות באזורים החקלאיים סביב דרעא בצפון מזרח סוריה. שנת 2013 הובילה כמעט להתמוטטותו המוחלטת של צבא סוריה, כאשר עריקות המוניות בשל מתחים אתניים ודתיים הובילו להתדלדלות של מצבת כוח האדם. יכולתו המבצעית של הצבא הסורי נפגעה קשות כתוצאה מנפגעים רבים ועריקות כמו גם מהמחסור באמצעי לחימה ובאמצעים לוגיסטיים. על־מנת להגן על משטרו הורה הנשיא אסד על ארגון מחדש של הכוחות והקמת יחידות חדשות מתוך התערובת של יחידות מקומיות ופרטיות שעמדו לרשותו.
בסתיו 2015 החל פרק חדש במלחמת האזרחים בסוריה וזאת בשל כניסתה של סוריה ללחימה כמסייעת לנשיא הסורי בשאר אל־אסד. מעורבותה של רוסיה וסיועה לצבאו של נשיא סוריה השפיעו על תוצאות הלחימה ותרמו להכרעת המורדים. בשל אובדן היכולות הצבאיות הקלאסיות של צבא סדיר נאלץ הצבא הסורי "להמציא את עצמו מחדש" תוך כדי לחימת גרילה בקבוצות מורדים שונות. קבוצות אלו, נקטו בשיטות לחימה ג'יהאדיסטיות שפותחו בשנים האחרונות בקרבות שניהלה המדינה האסלאמית ברחבי המזרח התיכון.
מאמר זה בוחן את לחימתה של חטיבת "הנמר" במתנגדי המשטר בשנת 2018. חטיבת הנמר, חטיבת כוחות מיוחדים של הצבא הסורי הוקמה על־פי הוראה ישירה של הנשיא אסד לשם ביצוע פעולות התקפיות בשם המשטר. מאחר שהקרבות עדין מתחוללים, המחקר האקדמי בנושא כמעט ואינו קיים וההתייחסות להיבטים הטקטיים של הלחימה מועטה. המאמר בוחן מספר קרבות באמצעות ניתוח מקצועי של סרטים שתיעדו את הקרבות ופורסמו ברשתות החברתיות טלגרם ויוטיוב. חרף ההטיה של מפרסמי הסרטונים שביקשו להאדיר את ניצחונותיו של הצבא הסורי הברורה לכל הצופה בסרטונים, ניתן ללמוד רבות על שיטות הלחימה של הצבא הסורי המשתקם בחסות רוסית.