אנלוגיה שגויה

קו מאז'ינו. כל ניסיון לבסס תכנון צבאי על הקבלה היסטורית, כאשר החוט המקשר בין המקרים השונים מתבסס בסך הכול על שתי מילים - במקרה שלפנינו הגנה והתקפה - הוא מתכון לאסון

במאמרו "כיפת ברזל - קו מאז'ינו החדש?" מנסה כנראה ד"ר מאיר פינקל לשים סייג לאופוריה בעקבות הצלחותיה של כיפת ברזל במלחמה האחרונה ואולי אף לרמוז כי ייתכן שבמלחמה הבאה לא ייורטו כל האיומים - על כל המשמעויות של אי־הצלחות כאלה. הוא גם מזהיר מפני נטייה אפשרית להשקעה גדולה מדי במערכות כאלה כדי לרצות את הציבור שרוצה הגנה הרמטית על כל פיסת קרקע. עד כאן הכול טוב ויפה.

אך כדי לאשש את טענותיו עושה ד"ר פינקל הקבלה בין מערכות ההגנה האקטיביות שמפותחות כאן - כיפת ברזל ושרביט קסמים - לחומה הסינית ולקו מאז'ינו ומסתכן בשפיכת התינוק עם מי האמבטיה, מפני שקריאה שטחית של המאמר, ובוודאי כותרתו, מוליכות למסקנה שמערכות ההגנה נגד טילים הן טעות היסטורית (כן, אני יודע שקריאה שטחית של מאמרים אינה בסדר, אבל זה מה שקורה לעיתים תכופות).

השימוש באנלוגיות היסטוריות, אפילו בדיון פילוסופי, מן הדין שייעשה בזהירות מְרבית. כל ניסיון לבסס תכנון צבאי על הקבלה היסטורית, כאשר החוט המקשר בין המקרים השונים מתבסס בסך הכול על שתי מילים - במקרה שלפנינו הגנה והתקפה - הוא מתכון לאסון. 

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן